ד. אמרת ה"חפץ חיים"" ספור
הִנֵּה הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ אֲמִתִּי הוּא, אֱלֹקִים אֱמֶת, וְ"קָרוֹב ה' לְכָל קוֹרְאָיו לְכָל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶּאֱמֶת", וּכְמוֹ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ אֱמֶת, כָּךְ הַגִּישָׁה אֵלָיו צְרִיכָה לִהְיוֹת אֲמִתִּית, וְאוּלָם אִם קוֹרְאִים אוֹתוֹ בֶּאֱמֶת - הִנֵּהוּ קָרוֹב (עֲלֵי שׁוּר)
מְסֻפָּר שֶׁבָּא אָדָם לְבַקֵּשׁ מֵהֶחָפֵץ חַיִּים שֶׁיַּעֲתִיר בִּתְפִלָּה עֲבוּרוֹ, עָנָה לוֹ הֶחָפֵץ חַיִּים, אָב לֹא אוֹהֵב שֶׁבֵּן הַנִּזְקָק לְעֶזְרָתוֹ יִשְׁלַח אֶת בַּקָּשָׁתוֹ עַל יְדֵי אָחִיו, אֶלָּא שְיָּבוֹא הוּא בְּעַצְמוֹ וִיבַקֵּשׁ.
וְאִם נַעֲמִיק בִּדְבָרָיו שֶׁל הֶ"חָפֵץ חַיִּים" נִרְאֶה בֶּאֱמֶת עַד כַמָּה מְשֻׁנָּה דַּרְכֵּנוּ וְחַסְרַת הִתְבּוֹנְנוּת.
כָּל הַקֶּשֶׁר הָאַמִּיץ וְהֶחָזָק בֵּין אָב לְבֵן הִיא הַנְּתִינָה וְהַקַּבָּלָה, הָאָב נוֹתֵן וְהַבֵּן מְקַבֵּל, הַנַּחַת שֶׁל הָאָב - לְהַעֲנִיק לַבֵּן לְהַנְעִים לוֹ, וְעַל זֶה הוּא מוּכָן גַּם לִמְסֹר אֶת נַפְשׁוֹ וּמָמוֹנוֹ, אוּלָם כָּל זֶה בִּתְנַאי שֶׁהַבֵּן יָבִין וְיִתְבּוֹנֵן עַל מְסִירוּתוֹ שֶׁל אָבִיו וְכָךְ יִוָּצֵר הַקֶּשֶׁר, אַחֶרֶת - כָּל זֶה אֵינֶנּוּ שָׁוֶה לָאָב לְהַעֲנִיק לְתוֹךְ בֵּן שֶׁלִּבּוֹ כָּאֶבֶן וְרוֹאֶה אֶת הַעֲנָקַת אָבִיו "כְּזוֹרֵק אֶבֶן לַחֵמֶת", עָלֵינוּ לְהָבִין, הָאָב גַּם אִינְטֶרֶסַנְט בַּנְּתִינָה, מַטְּרָתוֹ בַּנְּתִינָה לְכָל הַפָּחוֹת לְקַבֵּל מֵהַבֵּן אֵמוּן מָלֵא, אַהֲדָה, הַכָּרָה שֶׁאָבִיו אָכֵן אוֹהֲבוֹ, וּבְלֹא סָפֵק שֶׁאִינְטֶרֶס הָאָב בַּנְּתִינָה יִתְבַּצַּע בִּמְלֹאוֹ בִּפְנוֹת הַבֵּן אֵלָיו לְבַקֵּשׁ אֶת עֶזְרָתוֹ הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר כְּשֶׁהָאָב עַצְמוֹ יַשְׁלִיךְ אֶת טוּבוֹ עַל בְנוֹ. כְּשֶׁהַבֵּן בָּא וּמְבַקֵּשׁ אֶת מְבֻקָּשׁוֹ מְגַלֶּה אֶת תְּלוּתוֹ בְּאָבִיו וְכִי אָכֵן נִצְרָךְ הוּא לוֹ, הָאָב מִתְמַלֵּא בְּרַחֲמִים עַל הַבֵּן שֶׁמַּכִּיר בּוֹ כְּאָבִיו וְנוֹתֵן אֶת תְּלוּתוֹ בּוֹ, וּמַשְׁלִיךְ אֶת פִּתְרוֹן מְצוּקָתוֹ עַל אָבִיו הֲרֵי שֶׁאָבִיו הִשִּׂיג אֶת הַמַּטָּרָה לִרְאוֹת עִם בְּנוֹ קֶשֶׁר חָזָק שֶׁל נוֹתֵן וּמְקַבֵּל, וּבִכְלָל אֵיזֶה טַעַם יֵשׁ לַנּוֹתֵן לָתֵת כְּשֶׁהַמְקַבֵּל רוֹאֶה אֶת מוֹשִׁיעוֹ וּמַצִּילוֹ כּ"גוֹרֵם" בִּלְבַד וְלֹא כְּמוֹשִׁיע בְּעֶצֶם.
וּבִכְלָל דָּבָר זֶה רוֹאִים אָנוּ גַּם אֵצֶל בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, כְּשֶׁאָדָם רוֹאֶה כֵּיצַד חֲבֵרוֹ תּוֹלֶה אֶת בִּטְחוֹנוֹ בּוֹ וְאוֹמֵר לוֹ אַתָּה מַחֲסִי, נוֹתֵן לוֹ לִבּוֹ לַעֲזֹר לוֹ.
נַמְשִׁיךְ לְהִתְבּוֹנֵן!
כְּשֶׁבֵּן נִצְרָךְ לְמַשֶּׁהוּ מֵאָבִיו וְאֵינוֹ נִגָּשׁ יְשִׁירוֹת אֶלָּא שׁוֹלֵחַ אֶת אָחִיו לְבַקֵּשׁ עֲבוּרוֹ בְּוַדַּאי שֶׁזֹּאת לְמוֹרַת רוּחוֹ שֶׁל אָבִיו, אָב רוֹצֶה קֶשֶׁר עִם כָּל בֵּן וּבֵן מִבָּנָיו, בָּזֹאת שֶׁאַחַד הַבָּנִים נִמְנָע מִלְּבַקֵּשׁ מְבֻקָּשׁוֹ מֵאָבִיו הֲרֵי שֶׁהוּא מַעֲמִיד אֶמְצָעִי בֵּינוֹ לְאָבִיו, וְהַתְּלוּת שֶׁלּוֹ בְּאָבִיו אֵינָהּ יְשִׁירוֹת, כְּלוֹמַר, תּוֹלֶה הוּא בִּטְחוֹנוֹ בְּאָחִיו שֶׁיְּבַקֵּשׁ מֵאָבִיו, הֲרֵי שֶׁגָּרַע בְּכָךְ אֶת תְּלוּתוֹ בְּאַבָּא בִּלְבַד וְחִלְּקָהּ מֶחֱצָה לְאָחִיו וּמֶחֱצָה לְאָבִיו, וּכְכָל שֶׁיַּרְבֶּה בְּגוֹרְמִים שׁוֹנִים עַד לִמְקוֹר הַיְשׁוּעָה הֲרֵי שֶׁכָּךְ מַרְבֶּה בַּ"חֲלָקִים" אֶת הַתְּלוּת, וְכַמּוּבָן שֶׁכְּכָל שֶׁהַתְּלוּת שֶׁלּוֹ נֶחְלֶקֶת לַחֲלָקִים רַבִּים כָּךְ עֶרֶךְ הָאֵמוּן וּרְצוֹן הַנְּתִינָה מִמְּקוֹר הַנְּתִינָה הוֹלֵךְ וּפוֹחֵת.
אֵין דּוֹמֶה מִי שֶׁחִלֵּק אֶת הַתְּלוּת שֶׁלּוֹ לַחֲמִשָּׁה גּוֹרְמִים עַד הַגִּיעוֹ לַנּוֹתֵן וְהַמַּעֲנִיק, לְמִי שֶׁחִלֵּק אֶת הַתְּלוּת שֶׁלּוֹ לַעֲשָׂרָה גּוֹרְמִים וְחִפֵּשׂ סִבּוֹת לְסִבּוֹת עַד שֶׁקִּבֵּל מְבֻקָּשׁוֹ מִגּוֹרֵם רִאשׁוֹן.
וּבְוַדַּאי שֶׁאֵינָם דּוֹמִים אֵלּוּ לְמִי שֶׁפָּנָה לְקַבֵּל מְבֻקָּשׁוֹ יְשִׁירוֹת מִגּוֹרֵם רִאשׁוֹן שֶׁאֲזַי הַקֶּשֶׁר שֶׁלּוֹ עִם הַנּוֹתֵן לְלֹא מְחִיצוֹת וּמָסַכִּים.
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרָאָנוּ חֲסֵרִים וּתְלוּיִים בְּכַוָּנָה כְּדֵי שֶׁהַקֶּשֶׁר בֵּינֵינוּ יַתְמִיד.
כְּדֵי שֶׁיּוּבַן הַדָּבָר הֵיטֵב נַקְדִּים מִדְרָשׁ מְפֻרְסָם.
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, מִפְּנֵי מָה הָיָה הַמָּן יוֹרֵד לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל בְּכָל יוֹם, מַדּוּעַ לֹא הָיָה יוֹרֵד לָהֶם הַמָּן אַחַת לְשָׁבוּעַ אוֹ פַּעֲמַיִם לְשָׁבוּעַ כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַטְרִיחָם בְכָל יוֹם לְלָקְטוֹ?
אֶלָּא , מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה,
לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה נוֹתֵן פַּרְנָסַת בְּנוֹ בְּכָל יוֹם, וְהָיָה בְּנוֹ בָּא אֵלָיו בְּכָל יוֹם לְקַבְּלָהּ, שִׁנָּה הַמֶּלֶךְ אֶת מְנָתוֹ לְפַעַם בְּשָׁבוּעַ וְלֹא הָיָה הַבֵּן בָּא אֵצֶל אָבִיו אֶלָּא פַּעַם אַחַת בְּשָׁבוּעַ.
כֵּן הוּא בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַרְבָּעָה חֲמִשָּׁה בָּנִים דּוֹאֵג וְאוֹמֵר מִי יִתֵּן לִי פַּרְנָסָתָם, מֵרִים עֵינָיו לַמָּרוֹם בְּכָל יוֹם לִתֵּן לָהֶם פַּרְנָסָתָם, וְאִלּוּ הָיָה הַמָּן יוֹרֵד פַּעַם בְּשָׁבוּעַ הָיָה מֵרִים עֵינָיו לַמָּרוֹם רַק אַחַת לְשָׁבוּעַ.
נִבְרֵאנוּ תְּלוּיִים לְחַסְדֵי הַבּוֹרֵא לִצְרָכֵינוּ הַחִיּוּנִיִּים, הָאָדָם לֹא נִבְרָא מֻשְׁלָם עִם כָּל צְרָכָיו, אֶלָּא צָרִיךְ הוּא לִטְרֹחַ הַרְבֵּה כְּדֵי לְהַשִּׂיגָם, וְזֹאת בְּכַוָּנָה מְכֻוֶּנֶת מֵאֵת הַבּוֹרֵא כְּדֵי שֶׁהַנִּבְרָא יָרִים עֵינָיו לַמָּרוֹם וְיִזְכֹר מִי הוּא בּוֹרְאוֹ וּמִי הוּא הַמְסַפֵּק הָאֲמִתִּי אֶת צְרָכָיו.
כְּכָל שֶׁתְּמַעֵט בְּגוֹרְמִים וּבְסִבּוֹת תִּקְנֶה קֶשֶׁר יוֹתֵר אַמִּיץ וְחָזָק עִם בּוֹרַאֲךָ וְתַגִּיעַ עַד כְּדֵי מַדְרֵגַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִדְבַּר סִינַי שֶׁקִּבְּלוּ יְשִׁירוֹת אֶת מַאֲכָלָם - לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם [וְאַגַּב כָּךְ בֵּרְכוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַמָּן בַּמִדְבָּר - "הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם", גמ']