אור ברסלב

תורת חיים על פסחים· רבי אברהם חיים שור

דף יא

דף י

אלא אמר אביי חדש בדיל מיניה מדקאמר אלא משמע דהדר ביה משינוייא קמא דהשתא מיתוקמא שפיר אפי' בטחינה והרקדה גמורה דדוחק הוא וקמי ברחיא דיד והרקדה על גבי נפה דוקא וכיון דלפי המסקנא לא שריא משום שינוי לכך כתבו התוס' דהא דשרי רבי יהודה קמח וקלי לעיל י"ל דמשום עולי רגלים התירו ומהרש"ל ז"ל כתב ואין להקשות מנא לן דשרי רבי יהודה קמח וקלי משום עולי רגלים דלמא משום שינוי זה אינו דסוף סוף למה לנו לסמוך על זה בחנם וכו' ולא הוצרך לכתוב כן:

דרבנן אדרבנן לא קשיא כתב מהרש"ל ז"ל לפי מ"ש התוספות דמצות ביעור הוה כמו פסידא א"כ מהי פריך רבנן אדרבנן דלמא שאני חמץ דמנות ביעור הוי כמו פסידא וכו' י"ל דמצות ביעור לא הוה אלא בתוך המועד דעוברין בבל יראה וכיון דרבי יהודה אומר למיבדק בתוך המועד אע"ג דמצות ביעור הוי כמו פסידא לכך כריך שפיר דרבי יהודה אדרבי יהודה אבל אליבא דרבנן לא מצי לשנויי דטעמייהו גבי חמץ משום מצות ביעור דהא לאחר המועד ליכא מצות ביעור כיון דאינו עובר אז בבל יראה ואפ"ה סבירא להו דצריך לבדוק לאחר המועד:

ה"ג רב אשי אמר דרבי יהודה אדרבי יהודה לא קשיא קמח קלי תנן ולא גרסינן קמח וקלי בוי"ו משום דהא דפריך דרבי יהודה אדרבי יהודה לאו מקמח פריך דקמח ודאי אינו ראוי לאכילה וליכא למיחש מידי אלא מקלי פריך דקליות ראויין לאכילה הן וקאמר רב אשי דקמח קלי תנן ולאו תרי מילי נינהו אלא קמח של קלי קאמר ונהי דקליות ראויין לאכילה קמח של קלי אינו ראוי לאכילה ולכך שרי ובמסכת מנחות גרסינן בכל הספרים במתניתין קמח קלי בלא וי"ו ורש"י ז"ל כתב קמח וקלי תנן ואין אלו ראויין לאכילה ודבריו תמוהים דבפרק ערבי פסחים קאמר מ מחלקין לתינוקות קליות ואגוזים בע"פ כדי שלא ישנו וישאלו משמע דקליות ראויין לאכילה וכן פי' רשב"ם ז"ל שם דהיו אוכלין אותם עם אגוזים בקינוח סעודה ומייתי ראיה ממסכת בכורות דתנן סאה תרומה טהורה שנפלה וכו' ר"א אומר תעלה ותאכל ניקודים או קליות. ועוד דלפי' רש"י ז"ל מאי קמח וקלי תנן דקאמר הוה ליה למימר קמח וקלי שאני

תוכן העניינים

תורת חיים על פסחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה