תורת חיים על עירובין· רבי אברהם חיים שור
דף צה
המוצא תפילין פרק עשירי
זוג אחד אין טפי לא לימא תנן סתמא וכו' דכשמכניסין אחד בראש ואחד בזרועו אע"ג דלאו מלבוש ממש נינהו מכל מקום דרך מלבוש הוא וקתני הכא דלא שרינן הצלה דרך מלבוש אלא זוג א' טפי לא והתם קתני דעוטף כל מה שיכול לעטוף משום דאע"ג דלאו מלבוש ממש הוא מכל מקום כיון דהוי דרך מלבוש שרי ומשני התם דרך מלבושו פי' כשמציל דרך מלבוש שוויה רבנן לשבת כחול וה"נ כיון שהוא דרך מלבוש שוויה רבנן לשבת כחול התם דבחול כמה דבעי לביש דאע"ג דלאו אורח ארעא לעטוף טפי מחדא או תרתי מ"מ אי בעי למילבש טפי אין יכולין למחות בו דלאו איסורא הוא הלכך לענין הצלה נמי שרו ליה רבנן הכא דבחול נמי זוג אחד אין טפי לא ואי בעי לאנוחי טפי מזוג א' מחינן ביה משום איסורא דבל תוסיף לענין הצלה נמי כו'. והשתא ניחא בסמוך דקאמר והכא בשבת זמן תפילין קמיפלגי דת"ק סבר שבת זמן תפילין הוא וכו' דלכאורה עיקר חסר דה"ל לפרש בהדיא דת"ק סבר שבת זמן תפילין הוא ואיכא בל תוסיף ור"ג סבר שבת לאו זמן תפילין הוא וליכא בל תוסיף כיון דעד השתא לא איירי מידי מאיסורא דבל תוסיף אלא צ"ל כדפי' דעיקר שינויא דרבא דאמר התם דבחול כמה דבעי לביש דלא שייך בל תוסיף והכא דבחול נמי זוג אחד אין טפי לא משום בל תוסיף הוא וכולהו שינויי דבסמוך אאוקימתא דרבא קיימי ומהדרי לפרושי טעמא דשייך הכא איסורא דבל תוסיף וא"כ כי פריך בסמוך אי קסבר שבת זמן תפילין הוא זוג אחד אין טפי לא מדנקט לישנא דלעיל משמע כמ"ש התוספות דטפי לא משום דאיכא בל תוסיף:
ת"ק סבר לצאת בעי כוונה פירש"י ז"ל דלה גירסא לאו תכשיט נינהו וקצת תימא דמשמע דאאוקימתא דרבא קיימא כדפי' ולרבא תכשיט נינהו דהא נקט בהדיא דהכא דרך מלבושו כו' משמע דטעמא דזוג אחד שרי משום דהוי דרך מלבוש: