תורת חיים על עירובין· רבי אברהם חיים שור
דף מז
מכלל דיחידאה פליג עליה וא"ת והא אע"ג דכללא הוא דיחיד ורבים הלכה כרבים מ"מ אשכחן נמי בכמה דוכתי דהלכה כיחיד במקום רבים כגון היכא דמסתבר טעמיה דיחיד דלהכי קאמר לעיל דלמא היכא דאיתמר איתמר. פי' אע"ג דכללא הוא מ"מ היכא דאיתמר בהדיא שאני דמסתבר טעמיה וא"כ ה"נ דלמא הוה מסתבר ליה לר' יוחנן טעמא דרבי יוסי וי"ל דהא דקאמר מכלל דיחידאה פליג עליה לאו דיוקא הוא אלא בעיא היא דהא מיבעיא ליה מי אמרינן דיחידאה פליג עלה ולהכי פסיק כוותיה או לא אלא משום דמסתבר ליה טעמיה ובכמה דוכתי אשכחן לישנא דמכלל מל' בעיא:
אמר רבי יהודה אימתי בזמן שאין מוצא ללמוד בסוף פרק חלון קאמר דכ"מ דא"ר יהודה אימתי ובמה במשנתינו אינו אלא לפרש דברי חכמים וכתבו התוספות שם דבמשנתינו גרסי' אבל בברייתא מצינו דאימתי דרבי יהודה לחלוק בפרק כיסוי הדם ובפ"ק דגיטין וקשה דהך אימתי דהכא מה נפשך לא אתי שפיר דאי לחלוק אמלתא דת"ק קאתי דס"ל לת"ק דאפי' בזמן שמוצא ללמוד נמי יטמא מדנקט סתמא וממעט לישא אשה וללמוד תורה א"כ תיקשי ר' יוסי היינו ת"ק ודוחק לומר דר' יוסי טעמא אתי לאשמעינן ואי לפרש מלתא דת"ק אתי א"כ היכי קאמר בסמוך ולמה לי והא אמרת ר' יהודה ור' יוסי הלכה כר' יוסי הא ודאי איצטריך למיפסק הלכתא כר' יוסי כיון דת"ק ור' יהודה בחד שיטה קיימי דהא ר"י מפרש דבריו הוה אמינא דהלכתא כת"ק קמ"ל וי"ל דר"י ור' יוסי תרווייהו לפרושי מלתא דת"ק קאתו מר מפרש ליה הכי ומר מפרש ליה הכי וכה"ג כתבו התוספות לקמן גבי הא דפריך רבי יהודה היינו תנא קמא
שהלך אצל רבו לציידן ללמוד תורה מדלא קאמר סתמא שהלך לציידן ללמוד תורה משמע שהיה מוצא ללמוד בארצו ולא הלך לציידן אלא בשביל רבו שהיה דר שם לפי שאין מן הכל אדם זוכה ללמוד: