תורת חיים על עירובין· רבי אברהם חיים שור
דף מה
הכי גרסינן ולא אלו בלבד אמרו אלא אף חכמה הבאה לילד וכו' וכן הוא במסכת ר"ה ולא גרסי' אפילו דהוה משמע דרבותא נקט דאפילו הנך יש להן אלפים ולאו סברא היא כלל לחלק בין הנך ליוצאים כדי להעיד על החדש והא הרי הן כאנשי העיר פי' שכל העיר נחשבת להן כד' אמות.
ובבל כעיר הסמוכה לספר דמיא ותרגומא נהרדעא פירש רש"י ז"ל דנהרדעא היתה סמוכה לספר שהיתה סמוכה לעובדי כוכבים מצד אחד ולעיירות שיושבין בהן בני גולה מצד שני ופירושו תמוה דא"כ כעיר עיר מיבעי ליה ואמאי נקט לישנא דדמיא הל"ל ובבל עיר הסמוכה לספר היא לכך נראה דנהרדעא לאו סמוכה לספר היה והכי קאמר בבל כיון דעיירות עובדי כוכבים סמוכות שם ועיירות ישראל כדאיתא בפ"ק דיבמות צוה ה' ליעקב סביביו צריו אמר רב כגון הומניא לפום נהרא לכך אפי' עיר היושבת באמצע המדינה ולא באו אלא ע עסקי תבן וקש הוה ליה כעיר הסמוכה לספר ומחללין עליהן את השבת שאם לא יעמדו נגדם איכא למיחש שמא יבאו פתאום וילחמו עליה ויכבשו ויהרגום ותרגומא נהרדעא דוקא לפי שיש שם יישוב קבוע וישראל הרבה לכך ראוי לחלל את השבת בשבילם אי נמי לפי שהיו שם עיירות של עובדי כוכבים סמוכות לה. וכן משמע בהגה"ת אשרי שכתב ובזמן הזה אם באו עובדי כוכבים על עסקי ממון יוצאין עליהן בכלי זיין ומחללין עליהן את השבת מפני שאנו דרים בין קצת ישמעאלים ששוללים והורגים ולא גרע מעיר הסמוכה לספר ובסוף פרק מרובה גבי הא דתנן לא יגדל אדם את הכלב קאמר בגמרא דבעיר הסמוכה לספר מותר וקאמר נמי דבבל כעיר הסמוכה לספר דמי ותרגמא נהרדעא וצריך לומר נמי כדפרישית דאע"ג דנהרדעא לא הוה סמוכה לספר כיון דעיירות של עובדי כוכבים סמוכות לה הוה לה כעיר הסמוכה לספר ושרי וכן כתב בהגהת ש"ע סי' ת"ט דהשתא שאנו שרויין בין העובדי כוכבים בכל ענין שרי:
אלא אי מצלח אי לא מצלח תימא א"כ היכי דריש רבי דוסתאי דמחללין עליו אה השבת דלמא חול היה אי משום דמספקא ליה דכתיב וישאל דוד הא מסיק אי מצלח אי לא מצלח והתוס' כתבו דמוכחא מילתא מדקאמר נלחמים בקעילה דקרי ליה מלחמה ומסר דוד נפשיה עליה וכו' ולא משמע כן דא"כ הוי ליה לר' דוסתאי לפרש הך דיוקא ולמימר והם לא באו אלא על עסקי תבן וקש דכתיב והם שוסים את הגרנות וקא קרי ליה מלחמה דכתיב נלחמים בקעילה וקא מסר נפשיה עליה ועוד תימה כיון דשאל דוד בה' והוא יתברך השיב לו לך והכית את פלשתים מאי מסירת נפש איכא הא ידע ודאי דקא נצח ואם כן מנא ליה דמחללין עליהן את השבת לכך נראה דמדכתיב והמה שוסים את הגרנות דייק דשבת היה דוהמה שוסים את הגרנות קרא יתירה הוא דמאי קמ"ל הכתוב דלא באו אלא על עסקי תבן וקש דליכא למימר דאתי לאשמעינן דאע"ג דלא באו אלא על עסקי תבן וקש אפ"ה מותר לעשות מלחמה הא פשיטא דאפילו מלחמת הרשות שריא כדאשכחן כמה קראי אלא ודאי קרא יתירא אתי לאשמעינן דאע"ג דשבת היה ולא באו אלא על עיסקי תבן וקש אפ"ה מחללין את השבת מדקא שאל דוד בה' והשיב לו לך והכית אע"ג דשבת היה ואם כן צריך לומר דקעילה עיר הסמוכה לספר היתה:
ושל אותה העיר כרגלי אותה העיר פי' ואם לא עירבו אנשי העיר כל אחד מוליכן אלפים אמה לכל רוח ואם עירב אחד מאנשי העיר לצפון ואחד מהן לדרום זה מוליך לרגליו לצפון וזה מוליך לרגליו לדרום שבור זה כבור שותפין ויש ברירה ויש מי שכתב דבור של אנשי העיר אין להן אלא אלפים אמה לכל רוח ואפי' ערב אחד מהן לא יוליכם אלא אלפים אמה ואין זה מחוור ופי' ראשון עיקר כ"כ ה' המגיד בשם הרשב"א ז"ל בפ"ה מהלכות י"ט ולפי זה הא דקאמר בסמוך האי יש להן אלפים אמה לכל רוח האי כרגלי אנשי אותה העיר מיבעיא ליה לאו מלישנא דיש להן דייק כדפי' רש"י ז"ל דכיון דהרי הן כרגלי אנשי אותה העיר שייך שפיר למיתני לישנא דיש להן דחד ענינא הוא אלא משום דאין הגשמים הסמוכים לעיר איירי הרי הן כרגלי אנשי אותה העיר ואם ערב אחד מהן לצפון ואחד לדרום כל אחד מוליכן ד' אלפים אמה כפי רגליו וא"כ אמאי קתני דיש להן אלפים אמה לכל רוח דמשמע ותו לא הא כרגלי אנשי אותה העיר מיבעי ליה דהוה משמע שכל אחד מוליכו כפי רגליו ובש"ע סי' שצ"ז כתב סתמא ושל אותה העיר כרגלי אנשי אותה העיר וצריך לפ' כדפי' דהכי משמע הא דקאמר האי יש להן אלפים אמה הא כרגלי אנשי אותה העיר כו'