תורת חיים על עירובין· רבי אברהם חיים שור
דף ב
מבוי פרק ראשון
סוכה פסלה קתני פסולה כתבו התו' דלשון ימעט משמע חומרא בעלמא ואתי למיטעי כו' אבל במבוי דרבנן אין לחוש וניחא ליה טפי למיתני לישנא מעלי' דפסולה מגונה הוא כ"כ התו' בריש סוכה וזה נראה דוחק לומר דמשום לישנא מעליא לא חייש תנא למיתני מלתא דאית ביה תרתי לריעותא חדא דאתא למיטעי ועוד דלא הוי דומיא דסוכה דקתני פסולה לכך נראה דה"פ סוכה דאורייתא תני פסולה דלשון פסולה משמע דאורייתא מבוי דרבנן תני תקנתא דל' ימעט משמע חומרא דרבנן בעלמא וכך כתבו התו' שם:
ושניהן מקרא אחד דרשו ושחטו פתח אהל מועד תימא והלא ברי' ויקרא כתיב יקריבנו אל פתח אהל מועד על המזבח סביב אשר פתח אהל מועד וכן בסוף פרשת פקודי ואמאי מייתי הך קרא דושחטו פתח אהל מועד דכתיב בתר הכי. ויש לומר דמקדש ומשכן לא גמרינן להו מהדדי כמ"ש התו' וא"כ כל היכא דכתיב אהל מועד אהל מועד דוקא הוא ואין היכל בכלל כיון דלא ילפינן להו מהדדי אלא דהך קרא דושחטו פתח אהל מועד לחודא על כרחך בהיכל איירי כדמסיק דכיון דלא נכתב אלא לאשמעי' דשלמים ששחטן קודם פתיחת הדלתות דפסולין כדאמר בסמוך אם כן על כרחך בהיכל איירי דבמשכן לא היו דלתות כמ"ש התו' בשם הר"ר נתנאל ואיצטריך למימר נמי דמקדש איקרי משכן משום דאי לאו הכי לא הוה שייך לאוקמי קרא דושחטו פתח אהל מועד במקדש ולהך דרשה כיון דאהל מועד כתיב לכך קאמר דאין לחוש כיון דאשכחן קרא דקרי לה למקדש משכן הוה ליה כמאן דכתיב ושחטו פתח המקדש והכי פירוש הסוגיא אשכחן משכן דאיקרי מקדש ומקדש דאקרי משכן וכיון דמקדש איקרי משכן מוקמינן להאי קרא דושחטו פתח אהל מועד להיכל דאי לא תימא הכי דכיון דמקדש אקרי משכן מוקמינן להאי קרא דושחטו פתח אהל מועד להיכל הא דאמר רב יהודה אמר שמואל שלמים וכו'. אבל אין לפרש דאי לא תימא הכי דמקדש אקרי משכן הא דאמר רב יהודה וכו' דאם כן למה ליה לאתויי הא דרב יהודה הא קרא בהדיא כתיב דמקדש אקרי משכן מדכתיב ונתתי את משכני בתוככם ומשכן אקרי מקדש מדכתיב ועשו לי מקדש כדאמר בסמוך ובפ"ב דשבועות כתבו התו' דמשכן אקרי מקדש ומקדש אקרי משכן גמרינן להו מהדדי ולא משמע כן מדקא מייתי רב יהודה קרא דושחטו פתח אהל מועד ולא מייתי הנך קראי דכתיב ברישא:
בין לרבנן בין לרבי יהודה לילפי כו'. פירש"י ז"ל התו' דארוחבה פריך ולא משמע כן מדלא קאמר אלא הא דתנן הרחב מעשר אמות ימעט נילף מפתח שער החצר כו' כיון דעד השתא בגובה איירי ועוד דלרבי יהודה אמאי פריך מפתח שפר החצר ולא פריך מפתח אולם דקאי ביה כדפריך בסמוך ועוד דלישנא דבין לרבנן בין לר' יהודה לא אתי שפיר כיון דברוחבה לא פליגי לכך נראה דאגובהה פריך ומשום דלא מסתבר למיל' מפתח אהל מועד כיון דשלא כדין נקרא פתח שהרי היה פרוץ במלואו כמ"ש התו' בסמוך ולרבי יהודה נמי אין סברת למילף מפתח אולם הבית כיון דלא כתיב קרא הכי אי נמי ללישנא קמא פריך דרבי יהודה נמי יליף לה מושחטו פתח אהל מועד וכן כתבו התו' בפרק קדשי קדשים דאגובה פריך וכתבו דבתר הכי גרסינן ואיבעית אימא קלעים חמש עשרה אמה וכי כתיב וקומה ברוחב חמש וכו' ע"ש:
ורבי יהודה פתחו של אולם גמר הוה מצי למיפרך דאי מפתחו של אילם גמר וס"ל דפתח של אולם מיקרי פתח א"כ פתחו של היכל אמאי לא היה גבוה אלא עשרים ורחב עשר היה לו לעשותו שוה לאולם כדפריך בסמוך אלא דעדיפא פריך וכתבו התו' והא דלא משני שאני אולם דהוה ליה צורת פתח משום דאליבא דרב קיימינן וקשה דא"כ מאי שקיל וטרי ש"ס בסמוך אליבא דרבנן אלא מעתה לא תהני לי' צורת הפתח וכו' מידי הוה טעמא אלא לרב כו' כיון דכבר אסיק אדעתא הך שינויא דאליבא דרב קיימינן מעיקרא כי שקיל וטרי אליבא דר"י לכ"נ דהא דקאמר ור"י מפתחו של אולם גמי' לאו מקשן הוא אלא אביי גופיה הוא דשקיל וטרי הכי ואם כן איכא למימר דאביי קושטא דמלתא משני דלא מצי למימר דר"י לא פליג ושני אולם דה"ל צורת פתח כיון דבהדיא אשכחן ברייתא דפליג ומה שהקשו התו' דמאי פריך מפחח שער החצר ולא משני משום דהוי ליה צורת הפתח כו' צריך לומר כשינוי' קמ' שכתבו התו' דצורת הפתח שעשה מן הצד לא עשה כלום.