תורת חיים על עבודה זרה· רבי אברהם חיים שור
דף מ
מתיב רב עוקבא בר חמא ובו דגים כו' כתבו התו' דמשדרה לא פריך מידי דסימני גואי לא קחשיב ולפ"ז אתי שפיר דלא קא מותיב אגופא דברייתא דקתני סל שראש ושדרה ניכר דמשמע דדוקא אמימרא קא פריך משום דברייתא איכא למימר דשדרה נמי בעינן ולהכי לא קחשיב להו דסימני גואי לא חשיב:
נמצאת כלבית באחת מהן כתבו התוס' פי' הכשר כלבית וקצת נראה דחוק דנמצאת כלבית חד כלבית משמע ולעיל נמי גבי הא דמשני כאן בפתוחות כאן בסתומות פירש"י ז"ל דחביות פתוחה לא סגי בחדא ורבינו אפרים פי' איפכא וקשה לפירושם אמאי נקט ש"ס פתוחות וסתומות לשון רבים הל"ל כאן בסתומה. ועוד לרבינו אפרים בסתומות אמאי לא סגי בחד כלבית וכן לרש"י בפתוחות דדוחק לומר דחיישינן בחדא שמא מעלמא נפל דא"כ בשתים נמי ניחוש כמ"ש התוספות. ומדברי הרמב"ם ז"ל בפ"ג מהל' מ"א משמע דלעולם בחד כלבית סגי והכי פי' כאן בפתוחות דכיון שהן פתוחות כולן כחד חבית דמו לפי שנוטלין מזו ונותנין לזו לכך אם נמצאת כלבית באחת מהן כולן מותרות כאן שסתומות דכיון שהן סתומות כל חבית באפיה נפשיה קאי הלכך נמצאת כלבית באחת מהן היא לבדה מותרת נמצא כלבית גם בשנייה כולן מותרות דאז מוכחא מילתא דכולהו כי הדדי נינהו ורב חיננא דאמר סתומות היא מותרות כו' כשלא נמצאת כלבית אלא בחד חבית איירי וסתמא דש"ס דמשני כאן בפתוחות כאן בסתומות לבתר דשמע מלתא דרב חיננא מוקי לה הכי:
כל האלילים פרק שלישי
מפני שהן נעבדין פעם אחת בשנה מפורש בדברי הרמב"ם ז"ל בפי' המשנה:
ור"מ דחייש למיעוטא גזר שאר מקומות אטו אותו מקום לכאורה משמע דבשאר מקומות ודאי הוא שאין נעבדין כלל ואפ"ה אסורין אטו אותו מקום וכ"כ התוספ ת בהדיא ותימה דא"כ הא דחייש ר"מ הכא למיעוטא לא הוי כמו בעלמא דבעלמא כל היכא דאיכא רובא להיתרא ומיעוטא לאיסורה חייש ר"מ בכל אחד שמא הוא מן המיעוט והכא לא שייך למימר הכי דכיון דודאי הוא שאין נעבדין בשאר מקומות ועוד דמדפירש"י ז"ל לא משמע כן שכתוב אנדרטי כשהשלטן מת עושין צורתו בפתח השער לזכרון והתם קאמר ר"מ דאגב חביבות' העכו"ם פלחי ליה בעומדין על פתח המדינה שנינו בהנהו קאמר ר"מ דחשיבי להו מדנקט קאסר ר"מ אלמא דבשאר מקומות איירי ואפ"ה כתב דחשיבי להו ואגב חביבותא פלחי ליה משמע דבשאר מקומות נמי איכא למימר דפלחי ליה ודוחק לחלק דבריו ולפרש דמה שכתב והתם ק סר ר"מ קאי אשאר מקומות ומה שכתב דחשיבי להו ואגב חביבותא פלחי ליה קאי אמקומו של ר"מ דלא משמע הכי. ועוד דלקמן קאמר ש"ס הכי השתא התם אימור לא עבדום ואם תימצי לומר עבדום אימור בטלום משמע בהדיא דבשאר מקומות ספוקי מספקא לן אי עובדם אי לא ואיכא למימר דלא עבדום. לכך נראה דהוה קים להו דלא פלחי לאלילים אלא בקצת מקומות אבל רובא דעלמא לא פלחי להו ולא ידעינן הי ניהו דפלחי להו הי ניהו דלא פלחי להו הלכך ר"מ דחייש למיעוטא גזר שאר מקומות אטו אותו מקום דבכל מקום ומקום איכא לספוקי דלמא אמיעוטא דהיינו מאותו מקום דפלחי ליה הוא ולרבנן לא חיישי למיעוטא והאי דאיצטריך למימר דבמקומו של ר"מ היו ודאי עובדין אותה משום דלישנא דמפני שהן נעבדין דנקט מתניתין משמע שהן נעבדין בודאי לכך קאמר דבמקומו של ר"מ היו עובדין אותה בודאי וכיון דר ה עובדין אותה ואיכא נמי קצת מקומות בעולם שעובדין אותה חשש בכל מקום שמא ממיעוט שע בדין אותה הו'א וכן משמע מדברי הרמב"ם ז"ל בפירוש המשנה שכתב שם וחכמים לא חיישי למיעוט ואומרין שעושין אותה לנוי משמע דלר"מ דחייש למיעוט חיישי' שמא לא עשו אותו לנוי אלא לעבדו וקרוב לזה כתב הרמב"ן ז"ל הביאו רבינו נסים ז"ל:
באנדרטי של שלטונים שנינו פי' ר"ת ז"ל דקאי אהתירא דרבנן דלא שרו רבנן אלא באנדרטי של שלטון ובעומדין על פתח מדינה דודאי לנוי עביד להו ופירושו תמוה דא"כ אמאי קתני מתני' וחכ"א אינו אסור אלא כל שיש בידו מקל וכו' כיון דבשאר צורות וכן באנדרטי של שלטון ואין עומדין על פתח מדינה נמי אית להו דאסור אע"ג דלית להו בידייהו מידי וליכא למימר דאתו לאשמעי' דאפי' באנדרטי של שלטון ובעומדין על פתח מדינה נמי זימנין דאסור כל שיש בידו מקל וכו' דא"כ לא א"ש הא דקתני ברייתא הוסיפו עליהן סייף ועטרה וטבעת ומפרש ש"ם בסמוך סייף מעיקרא סבור לסטים בעלמא וכו' דהא א"א לומר כן דכיון דאנדרטי של שלטון דהיינו צורת השלטון עושין כן לכבודו היאך בעו למימר מעיקרא דלסטים בעלמא הוא וכי שלטון גזלנא הוא או גדיל כלילי הוא או איש תיימא הוא. ועוד דא"כ ה"ל למיתני וחכ"א אינו אסור אלא א"כ יש בידו מקל וכו' דאז הוה קאי שפיר אאנדרטי של שלטון דאיירי ביה ר"מ מדנקט אינו אסור אלא כל שיש בידו מקל וכו' משמע דס"ל דלא משכחת לה דאסור אלא דוקא כל שיש בידו מקל וכו' ומ"ש התו' דרבינו אלחנן מיישב פי' הקונטרס צריך לומר דפירושו הוא דמיישב מיהו רש"י ז"ל בעצמו לא הוה מפרש כן דבפרק כלל גדול גבי הא דקאמר אי דחזי אנדרטי כתב צורת השלטון שעושין לכבוד השלטון וכן כתב בסנהדרין: