תורת חיים על עבודה זרה· רבי אברהם חיים שור
דף לב
וליטעמיך קנקנים של עובדי כוכבים ומזלות ליתסרו למיזבן ובסמוך נמי פריך ולמ"ד רוצה בקיומי פ"י ד"א אסור מ"ש הנקנים דשרי וא"ת מנא ליה דקנקנים שרי וליכא למימר דממילתא דרבנן דמתני' פריך דקתני וחכמים אומרים אין איסורן איסור הנאה חדא דפלוגתייהו דרבי מאיר ורבנן דמתני' לא קאי אקנקנים אלא איין הכנוס בהן כמ"ש התוס' מעיקרא. ועוד דא"כ נודות נמי אית להו לרבנן דשרי ואמאי פריך מאי שנא קנקנים ולא פריך מנודות דמיתני ברישא. ועוד מדפריך סתמא משמע דאפי' לר"מ פריך. ונראה דמהך ברייתא גופא דקתני נודות של עכו"ם אסור לעשות מהן שטיחין ולא קתני נמי דינא דקנקנים דאסורין למיזבן דבתוספתא קתני בסיפא דהך ברייתא דינא דנודות וקנקנים דקתני התם נודות העכו"ם גרודין מותרין חדשים זפותין אסורין כו' קנקנים של עכו"ם חדשים וכו' כדמייתי להו ש"ס לקמן ואם כן ברישא נמי אמאי לא קתני דקנקנים אסורין מדלא קתני הכי משמע דקנקנים שרי:
עור לבוב לבוב הוא לשון לב לפי שקורעין אותו כנגד הלב ולהכי קרי לה עור לבוב:
הלכה מקלל דפליגי נראה דבתמיה קאמר ליה דע"ב לא פליגי מדקתני ברייתא וקדו' כמין ארובה וברייתא לפרושי מלתא דת"ק קאי אלמא דנת"ק נמי עגול בעינן: