אור ברסלב

תורת חיים על עבודה זרה· רבי אברהם חיים שור

דף כט

דף כח

שני לדג דם שני לדם דג פי' יכול לאכול דג ואינו סכנה מיהו רפוא' נמי לא הוי לאפוקי ביום ראשון סכנתא וכן כתבו בפיסקי תוס' רמז לדבר שמעתי מדכתיב שופך דם האדם באדם דמו ישפך האד"ם באד"ם נוטריקון וה"ק שופך דם היום אכילת דג מחר ביום אכילת דג מחר דמו ישפך:

ה"ג בפ' הרואה האוכל בשר שור בשר שמן בשר צלי והשתא ניחא דהוו להו י':

אבל לא בינו לבינו כתבו התוספות כי ההיא דרב חנא בשבילי דנהרדעא דביחוד ממש לא איצטריך דבלא מסתפר נמי תיפוק ליה משום שפיכת דמים ורב חנא נראה דס"ל דשבילי נהרדעא כיון דשכיחי בהו רבים טובא כרשות הרבים דמיא ומתניתין לא אתי למעוטי אלא שבילי עיירות דלא שכיחי בהו רבים כולי האי. ועוד נראה לפרש דאיצטריך למיתני אבל בינו לבינו לאשמעינן דאע"ג דגבור ובריא הוא דליכא למיחש להפיכת דמים אפ"ה מסתפר אסו' דיכול לחתוך צוארו בתער ולהמיתו אע"ג דגבור הוא וכן יש לפרש לעיל גבי מניקה דאתי לאשמעינן אע"ג דבריאה היא דליכא למיחש לשפיכות דמים דידה כמ"ש התוס' לעיל גבי הא דמשני ש"ס באשה חשובה:

איכא בינייהו שפחות בפרק אין צדין ובכתובות כתבו התו' דה"פ שפחות ושכנגדה פירוש האמצעית דהיינו אפר מקלה א"נ הכי פי' מתני' ומתני' דוקא רב מלכי' אבל שמעתתא יש מהן רב מלכיו ולעולם רב מלכי' אמרה שמעתתא דאפר מקלה ולכך אינו נותן סי' אלא למתני' ע"כ. ועוד נראה דדוקא שפוד וגומות שמעתתא נינהו דלא איירי בה מידי במתני' דהתם אבל אפר מקלה דמכות אמתני' דהתם קאי דקתני מתני' דאינו חייב עד שיכתוב ויקעקע בדיו ובכחול ובכל דבר שהוא רושם וקאמר עלה דאפר מקלה על מכתו נמי אסור משוה דנראה ככתיבת קעקע ואע"ג דלא כתב מידי אסור משום מראית העין והא דלא קאמר לה אגופא דקרא משום דקרא איכא למימר דלא איירי ברושם בצבע כלל אלא כותב על בשרו בדבר המשרט לחודא חייב ולפי זה ליכא בינייהו אלא שפרות לחודא וכ"כ בהדיא בערוך ערך שפוד וז"ל וסימנך מחניתא מלכתא שפחות בלורית אפר מקלה וגבינה רב מלפי' שאלו ד' מתניתא הן ושפוד וגומות שמועות של רב מלכיו עכ"ל:

תוכן העניינים

תורת חיים על עבודה זרה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה