תורת חיים על עבודה זרה· רבי אברהם חיים שור
דף כג
תדע דקתני סיפא ע"י נפשות אסורה לבעלה. כתבו התוספות תימא מה קאמר תדע דלמא שאני ע"י נפשות דאיכא למימר מחמת פחד נתרצית לו ותבעתו כו' לדעת הרמב"ם ז"ל בפי"ח מהלכות אסורי ביאה לאו קושיא היא שכתב שם האשה שנחבשה בידי עובדי כוכבים ומזלות ע"י ממון מותרת ע"י נפשות אסורה לכהונה משמע דס"ל דאפי' נחבשה ע"י נפשות לא חיישינן שמא נתרצית. וכתב הר"ן שכך פירשו ר"ח והגאון וגם המגי"ד כתב פירשוה כל הגאונים דוקא אם היה הבעל כהן אבל לישראל ודאי לא חיישינן שמא נתרצית וכן הכריחו כל האחרונים וטעמא דנחבשה ע"י נפשות דאסורה משום דכיון דליכא הפסד מתון חיישינן שמא נאנסה לכך אסורה לכהן דדוקא הפסד ממון בעינן והא דנקט ע"י נפשות אסורה ולא קתני שלא פ"י ממון אסורה י"ל דאורחא דמלתא נקט סתם חבישה ע"י ממון או ע"י נפשות הוא כמ"ש הרא"ש ז"ל
והכא היינו טעמא דר' אליעזר כדרב יהודה אמר רב כו' הא דלא קאמר דטעמא משום דחייש שמא העלה עליה עול גמור דלהכי ודאי ליכא למיחש דמירתת עובדי כוכבים שמא יראה ישראל ויפסיד אבל עודה של שקין דלעיל עראי הוא קסבר עכו"ם שלא יראה ישראל:
ואי ס"ד כדקתני שילא וכו' תימא א"כ מאי קס"ד דשילא דתני הכי כיון דסיפא דמתני' לא משמע הכי וי"ל כדמסיק לקמן דר' אליעזר אית ליה תרתי אית ליה טעמא דקיחה וחייש נמי לרביעה ודייק שילא דע"כ אית ליה נמי טעמ' דקיח' דאי לית ליה אלא דטעמא דרביעה לחודא ליערבינהו וליתנינהו פרת חטאת וכן כל הקרבנות כולן רבי אליעזר אומר אין ניקחין מן העובדי כוכבים ומזלות מדקא פסקינהו לתרתי משמע ליה דפרה אית ליה טעמא אחריתי ונפקא מינה היכא דליכא למיחש לרביעה כדאמרי' לקמן. וה"ק לא ס"ד דקתני סיפא וכן היה רבי אליעזר פוסל וכו' ואי ס"ד כדקתני שילא פי' דליכא אלא טעמא דקתני שילא לחודא בשלמא פרה וכו':