תורת חיים על עבודה זרה· רבי אברהם חיים שור
דף ז
הנשאל לחכם וטימא לא ישאל לחכם ויטהר טעמא נראה משום דספיקא דדינא הוא דמאי חזית דאזלת בתר הך זיל בתר אידך ואשמעינן דאע"ג דאותו חכם שטיהר גדול מאידך בחכמה ובמנין אפ"ה הוי ספקא דדינא דלא אמר רחמנא אחרי רבים להטות אלא היכא דשקלי וטרי בהדי הדדי אבל היכא דלא שקלי וטרי בהדדי לא דקיימא לן שלשה דיינים שאמרו שנים מהן זכאי או חייב ואחד אומר איני יודע יוסיפו דיינין דכיון דלא אמר דעתיה כמאן דליתא דמי דאיכא למימר אלו הוה ידע דלמא היה מחזירן והכא נמי כיון דלא שקלי וטרי בהדדי לא אזלינן בתר רובא דאיכא למימר אלו הוה שקיל וטרי בהדיה דלמא הוה מודי ליה דטמא הוא. והרא"ש ז"ל כחב בשם ר"י דטעמא משום דכיון דכבר אסרו הראשון ושויה חתיכה דאיסורא אין לו לסמוך על אחר שיתירנו לו:
לדברי ר' ישמעאל לעולם אסור כתבו התוס' כיון דהן בלא אידיהן קתני הא דשמואל אתי לאשמעי' דיום אליל חשיב יום איד לאסור כשאר יום אידם והא דאשמעי' הכי אליבא דר' ישמעאל דוקא ולא קאמר סתמא דיום אליל אסור כשאר יום אידם אליבא דכ"ע משום דלרבנן יום אליל לא הוי כשאר יום אידם דלקמן תנן בהדיא ואלו אידיהן של עכו"ם קלנדא וסטרניא וכו' ולא קחשיב יום אליל משמע דדוקא הנך דחשיבי להו ומקריבין בהו זבחים לכך ג' ימים לפניהם אסורים אבל יום אליל דלא מקריבין ביה לא אבל לדברי ר' ישמעאל דייק שפיר דכיון דאוסר גם לאחריהן ע"כ ס"ל דטעמא לאו משום הקרבה הוא דלא היו מקריבים אלא ביום אידם ונהי דשלשה ימים לפניהם העכו"ם מחזיר אחריה מ"מ לאחריהם לא שייך טעמא דהקרבה כלל וצ"ל דאית ליה לר' ישמעאל דבכל יום איד אורחיה דעכו"ם הוא להיות שגור בפיו שם עכו"ם שלשה ימים לפני האיד ושלשה ימים לאחר האיד ולאו משום הקרבה הוא א"כ יום אליל נמי לדידיה אסור כשאר יום אידם אע"ג דאין מקריבין בו כיון דאורחיה כך הוא לזכור בעכו"ם ג' ימים לפני האיד וג' ימים לאחריו ועוד נראה דהיינו דנקט ר' ישמעאל סתמא שלשה לפניהם ושלשה לאחריהם אסור ולא קאמר שלשה לפני אידיהן ושלשה לאחר אידיהן אסור כדנקטי רבנן קמאי ורבנן בתראי אלא ודאי ר' ישמעאל לאו באידיהן דרבנן דוקא קאמר דאידיהן דרבנן היינו קלנדא וסטרניא וכו' ואיהו ביום אליל נמי איירי:
דכתיב ה' אלהים אתה החלות וגו' נראה דלכך יסדו לומר בתחילת סדר שבחו של מקום האל הגדול הגבור והנורא דומיא דמשה דאמר נמי הכי דאת גדלך היינו גדולה ואת ידך החזקה היינו גבורה אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך היינו נורא כמ"ש מי כמוך נאדר בקודש נורא תהלות עושה פלא שלפי שאיך כמוהו באלים שיעשה נפלאות כמוהו לכך הוא נורא תהלות ושמא לכך השיב לו הקב"ה רב לך אל תוסף וגו' שלא יוסיף לספר בשבחו עוד דלא לימרו סיימתינהו לכולהי שבחא דמרך כההיא תלמידא דהוה אמר האל הגדול הגבור והנורא החזק והאמיץ והעיזוז וכו' אתר ליה סיימתינהו וכו' דאפי' הגדול הגבור והנורא אי לאו דמשה אמרן וכו':