אור ברסלב

תורת חיים על סנהדרין· רבי אברהם חיים שור

דף קד

דף קג

ואין מידי מציל אין אברהם מציל את ישמעאל תימה דמאי הצלה קא בעי והא בסוף פ"ק דבתרא קאמר דישמעאל עשה תשובה דאיתא התם כל מי שיש בו גויעה ואסיפה זו היא מיתתן של צדיקים ופריך והא ישמעאל דכתיב ביה גויעה ואסיפה ומשני הכי אמר רבי יוחנן ישמעאל עשה תשובה בחיי אביו שנ' ויקברו אותו וכיון דעשה תשובה לא בעי הצלה דבמקום שבעלי תשובה עומד ם אפי' צדיקים גמורים אין יכולין לעמוד ודוחק חק לומר דהך דהכא פליגא אדרבי יוחנן דהתם ועוד כיון דאשכחן תנא דשמיה רבי ישמעאל צ"ל דישמעאל בן אברהם עבד תשובה דאי לאו הכי לא הוי מסקינן בשמיה כדאמרי' בתענית ושם רשעים ירקב דלא מסקינן בשמייהו:

בשביל הטוב בעיניך עשיתי מה אות וכו' וא"ת מנא ליה דעבירה שניים בשביל הראשונה היתה ושלישית בשביל השנייה דלמא כי היכי שחטא בראשונה בלי סבה כך חסא נמי בשנייה ובשלישית בלי סיבה וי"ל דה"ק בשביל הטבוב בעיניך עשיתי מה אות דהא אפשר הוה לרפא תי בלא בשורה כי היכי דלא לית לידי שאלת אות אלא לפי שחטא בהטיב בעיניך לכך בשרו הקב"ה ע"י ישעיה וא"ל שמעתי את תפילתך הנני רופא לך ביום השלישי וגו' כדי לנסותו אם ישאל אות על הבשורה ששכר עבירה עבירה. וכן בשביל מה אות אכלו עובדי כוכבים ומזלות על שלחנו דהא אפשר הוה באות אחר דלא לותי לידי חטא זה אלא לפי שחטא בשאלת אות לכך נתן לו זה האות ששב השמש עשר מעלות אחורנית ועל ידי כן שלח לו ברודך בלאדן מלך בבל ספרים ומנחה לדרוש את המופת כדאמרינן לעיל דאמר איכא גברא כי האי ולא בעינ' לשדורי ליה שלמא וכל זה כדי לנסותו אם יזמין השלוחים לאכול על שולחנו דשכר עבירה עבירה וכיון שעשה כן גרם גלות לבניו:

אתם בכיתם בכייה של חנם ואני אקבע לכם בכייה לדורות הרמב"ן ז"ל בפ' שלח לך כתב על זה ולא ידעתי מאיזה רמז שבפרשה הוציאו זה ע"כ. ונראה דהוציאו זה מדכתיב ויבכו העם בלילה ההוא ולא כתיב בלילה הזה דומיא דאכלו את הבשר בלילה הזה ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה אלא ודאי רמז הכת ב שבכו בלילה ההיא המיוחדת לבכייה דהיינו בליל תשעה באב ואף על גב דבשעה שבנו עדיין לא נקבע בכייה לדורות מכל מקום קרא דויבכו העם בלילה ההוא לא נכתב עד סוף ארבעים שנה שכתב משה את התורה ואז כבר קבע בכייה לדורות בט' באב על שבכו אז בכייה של חנם וכן צריך לפרש הא דכתיב בלילה ההוא נדדה שנת המלך ותרגם יונתן. ביה בליליא ההוא נפק פורקנא ליהודאי ביה בליליא אידברית שרה לביתיה דאבימלך ביה בליליא אתקטלו כל בוכרא דמצראי וכו' משום דקשיא ליה נמי בלילה ההוא נדדה שנת המלך בלילה הזה מיבעי ליה אלא וראי רמז הכתוב ללילה ההוא שכבר נעשה בו כמה נסים נעשה בו ג"כ הנס הזה:

אתם בכיתם בכייה של חנם ואני אקבע וכו' ואם תאמר מה ענין זה אצל זה ויש לומר לפי שחורבן הבית בעון העגל הוה כדאמר לעיל וביום פקדי ופקדתי וגו' לאחר עשרים וארבעה דורות נגבה פסוק זה וסאת חטא העגל לא נתמלאה עד חטא המרגלים כדפירש"י ז"ל בפרשת שלח לך דשנה ראשונה היתה בכלל ארבעים שנה אע"פ שקדמה לשילוח המרגלים שמשעשו את העגל עלתה גזרה זו במחשבה אלא שהמתין להם עד שתמלא סאתם וז"ש וביום פקדי וגו' ולהכי כתיב תשאו עונותיכם שתי עינותיכם של עגל ושל תלונה נמצא כי בו ביום שחטאו במרגלים נזכר לפניו יתברך חטא העגל כי אז נתמלאה הסאה ונגמר חטא העגל ועל ידי זכרון חטא העגל נזכר אז לפניו יתברך להחריב את הבית כ שאחזו אז מעשה אבותיהן בידיהן כדפירשתי לעיל ולכך קבע להם בכייה לדורות באותו לילה שחטאו במרגלים וכיון שבכו בלילה ההוא בחנם על ביאת ארץ ישראל קבע עליהם בכייה לדורות בלילה ההוא על יציאת ארץ ישראל מדה במדה:

כל המיצר לישראל נעשה ראש כדי שיתנו לב להציקן שעל ידי כן יהיה לראש וכן כל המציק לישראל אינו עיף כדי שלא יחדלו מלהציקן וכן בסמוך כל האוכל מלחמן של ישראל טועם טעם לחם וכו' כדי שיתנו לב לגוזלן תמיד וכה"ג איתא במדרש א כה רבה והרקח המרקחת לפי שהיו ישראל אומרים נבוכד נצר כנס כל ממונו של עולם ולממון שלנו הוא צריך אמר הקב"ה ח יכם אני עושה ממונכם חביב עליו כמו בשמים הללו שהן עולין בסעודה:

דורשי רשומות פי' מקראות סתומות כדאיתא בפ' אלו מציאות מתני' ברשום פי' שהחבית סתומה וחתומה ומהודקת יפה:

תוכן העניינים

תורת חיים על סנהדרין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה