אור ברסלב

תורת חיים על סנהדרין· רבי אברהם חיים שור

דף קא

דף ק

וכי מאחר שלא שם רפואה למה וכו' דברי תורה כפטיש יפוצץ סלע הן ונראה לפי שמחלת מצרים לא הוה אפשר להרפא שנאמר יככה ה' בשחין מצרים ובגרב ובחרס ובעפולים אשר לא תוכל להרפא לכך הבטיח הכתוב שלא ישים עלינו מחלת מצרים אשר אין לה רפואה כי אני ה' רופאך שאם יזדמן איזה מחלה כי אדם אין צדיק בארץ אשר לא יחטא אז ארפאך:

שטיפה של גשמים בעה"ז אבל לעתיד כתיב וישם מדברה כעדן וערבתה כגן ה' וצמחי ג"ע לא היו צריכין לא גשמים ולא עבודה כמ"ש הרמב"ן ז"ל גבי ויטע ה' אלהים גן בעדן שגזר בהן השם לעשות ענף ולשאת פרי לעד לעולם לא יזקין בארץ שרשם וכו' ולעיל נמי קאמר עתיד להוציא נחל מבית קדשי הקדשים לא יבול עליהו ולא יתום פריו וגו':

כלום גדול עוני מס' רבוא שעתידים לחטוא לפניך וכו' לא ידענא מי גילה לו לאותו רשע נבואה זו. ושמא י"ל בשעה שאמר לו הקב"ה קול דמי אחיך צועקים אלי דמו ודם זרעיותיו שעתידין לצאת ממנו גילה לו גודל חטאו שהיה הבל ראוי לצאת ממנו יותר מס' רבוא שהרי לבסוף יצאו ממנו בגילגול ע"י משה שנאמר ובני רחביה רבו למעלה למעלה מס' רבוא דמשה היינו מש"ה ש"ת הב"ל כמ"ש הזוהר וגילה לו הטעם שהיה ראוי לכך והוא בשביל ס' ריבוא שעתידין לחטוא וע"י כן יבטיחנו נעשותו לגוי גדול ועצום ממנו ולהכי א"ל כלום גדול עוני מס' ריבוא וכו' א"נ ספרו של אדה"ר חזיא ליה שהיה כחוב בו דור דור ודורשיו וכו':

טעו וראו שמושיען של ישראל במים הוא לוקה וכו' שכל האצטגנינים טועים רואים ואין יודעים לפרש הדבר על בוריו ונראה דלהכי אמר כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו ואחז"ל אף על המצרים גזר יום שנולד משה אמרו לו אצסגניניו היום נולד ואין אנו יודעים אם ממצרים אם מישראל וכו'. ולכאורה קשה מהיכא תיתי שמושיען של ישראל יולד ממצרים אלא לפי שבתיה בת פרעה גידלו והמגדל את בן חבירו כאלו ילדו כמ"ש חז"ל לכך טעו האצטגנינים שלא הבינו הדבר על בוריו סבורים היו שיולד ממש ממצרים:

כיון דחזו ליה לרחבעם דיתיב ואנא קאימנא סברי כו' מדכתיב תרתי זימני ושב לב העם וגו' ושבו אל רחבעם ותו דמעיקרא כתיב ושב לב והדר קאמר ושבו והפסיק הענין דקאמר והרגוני לכך דריש הכי דמעיקרא לא ישובו ממש אלא בלבם דכיון דחזו ליה לרחבעם דיתיב ואנא קאימנא סברי בלבם איהו מלכא ואנא עבדא ואי יתיבנא יאמרו מורד במלכות אנא וקטלין לי ואזלו בתריה ממש במעשה וזהו שאמר והרגוני ושבו אל רחבעם והיינו גסות הרוח דאי נמי הוו סברי בלבם הא מלכא והא עבדא מאי הוי כיון דלא עבדי עובדא אלא גסות הרוח היתה בו דלא הוי מצי למיסבל שיאמרו בלבם דאיהו עדיף מיניה

תוכן העניינים

תורת חיים על סנהדרין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה