תורת חיים על סנהדרין· רבי אברהם חיים שור
דף פז
דאי להאי גיסא קאי שרי חמץ בפסח כתבו התוספ ות תימא הא מאן דאמר עד הפורים מודה דאם עברוה אחר הפורים מעובר' כו' כיון דמדרבנן בעלמא הוא דלא ליתו לזלזולי בחמץ נראה דמאן דאסר לעבר אחר הפורים דלא ליתו לזלזולי בחמץ ס"ל דמהאי טעמא אפי' אם עברוה אינה מעוברת וכן משמע בהדיא לעיל בפ"ק גבי הא דאמר שמואל אין מעברין את השנה ביום שלשים של אדר הואיל וראוי לקובעו ניסן דקבעי ש"ס עיברוה מאי אמר עולא אין מקדשין את החדש קידשו מאי אמר רבא בטל העיבור רב נחמן אמר מעובר ומקודש וקאמר ליה רבא לרב נחמן מכדי מפוריא לפיסחא תלתין יומין הוו ומפוריא דרשינן בהלכות פסח דתניא שואלין בהלכות פסח קודם פסח שלשים יום וכי מטי ריש ירחא מרחקין ליה אתי לזלזולי בחמץ אלמא דמאן דחייש להאי טעמא דאתי לזלזולי בחמץ אית ליה דאפי' עברוה כבר אינה מעוברת דהא רב נחמן דאמר מעובר ומקודש בדיעבד איירי שכבר עברוה ואפ"ה אקשי ליה רבא ובעי למימר דבטל העיבור כי היכי דלא ליתו לזלזולי בחמץ וא"ת אכתי מאי קאמר אי להאי גיסא קא שרי חמץ בפסח ואי להאי גיסא וכו' דהא אי אמרי אינהו דאין מעברין אחר פורים זקן ממרא היכי מצי למעבר וכי בדידיה תליא מילתא והא סנהדרין ונשיא הוא דמעברין את השנה כדאיתא בפ"ק וי"ל דמשכחת לה כגון שנתנו לו סנהדרין ונשיא הרשות לעבר כמ"ש הרמב"ם בפ"ה מהלכות קידוש החודש
ריש לקיש אומר עשירי באחד עשר כתבו התוס' וא"ת ולר"ש בן לקיש אי אמר זקן ממרא כר' יוחנן אמאי מיחייב הרי מחמיר הוא ואין כאן דבר שזדונו כרת וי"ל דמשכחת לה וכו' וכ"כ בסמוך עקביא בן מהללאל מטמא ואע"ג דעקביא מחמיר זימנין דהויא קולא וכו' וכן פירש"י ז"ל בהך שמעתא בכמה דוכתי ולא הוצרכו לפרש כן דהא דקתני אינו חייב אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת לאו דבעינן שיורה זקן ממרא לקולא להתיר דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת אלא בעינן שנחלקו זקן ממרא וסנהדרין בדבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת בין שהיו סנהדרין אוסרין והוא מתיר בין שהיו סנהדרין מתירין והוא אוסר כיון דדבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת הוא חייב דהכי ילפינן לה מג"ש מונעלם דבר מעיני הקהל מה להלן בדבר שחייב על זדונו כרת ושגגתו חטאת איירי אף כאן בעינן שיחלקו בדבר שחייבין על זדונו כרת וכו' וכ"כ בהדיא הרמב"ם ז"ל בפ"ד מהלכות ממרים
דיני ממונות בפלוגתא דשמואל ורבי אבהו תימה אמאי נקט פלוגתייהו דשמואל ורבי אבהו והלא אשכחן כמה פלוגתות דתנאי ואמוראי בדיני ממונות דמר מחייב ומר פוטר ואי פליגי זקן ממרא ורבנן בפלוגתייהו דתנאי ואמוראי והוציאו ממון בדין וקידש בו את האשה אתי לידי כרת בין אי סבירא להו לרבנן כמאן דמחייב וזקן ממרא כמאן דפוטר בין אי סבירא להו לרבנן כמאן דפוטר וזקן ממרא כמאן דמחייב כמו שפירש"י ז"ל וכן קשה בסמוך אמאי קאמר דיני מכות בפלוגתא דרבי ישמעאל ורבנן והלא כמה פלוגתות אשכחן בדיני מלקות אי חייב מלקות אי לאו ואי פליגי זקן ממרא ורבנן בהכי אתיא לידי כרת ע"י קידושי אשה כדפירש"י ז"ל וי"ל דרבותא נקט דלא מיבעיא אם נחלקו בדיני ממונות או בדין מדיני מלקות דאתיא שפיר אלא אפי' אם נחלקו במנין הדיינין שדנין דיני ממונות או במנין הדיינין שדנין דיני מלקות אתיא נמי שפיר וכן משמע מדברי הרמב"ם ז"ל בפ"ד מהלכות ממרים שכתב וכן אם נחלקו בדין מדיני ממונות או במנין הדיינין שדנין דיני ממונות הרי זה חייב וכו' וכן אם נחלקו בדיני מכות או במנין הדיינין וכו':