אור ברסלב

תורת חיים על סנהדרין· רבי אברהם חיים שור

דף עו

דף עה

אמר קרא אשת בנך היא כתבו התוספות וא"ת אי מה הוא דודתה אסורה וכו' ויש לומר דלא שייך לאקשויי אלא מחייבי מיתות ב"ד מיהו אכתי קשה אי מה הוא אשת אביו אסורה כדתנן בפרק ארבע מיתות ואלו הן הנסקלין הבא על אשת אב אף היא אשת אביו אסורה ואנן קיימא לן דמותרת וי"ל דאיכא לשנויי נמי כדמשני גבי כלתה לאביי א ר קרא ערות אביך היא משום אשת אביך אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום אשת אביה ולרבא נמי למ"ד דון מינה ומינה לא אתיא דמה הוא אשת אביו אסורה אף היא אשת אביה אסורה ומינה מה הוא בסקילה אף היא נמי בסקילה למאן דאמר סקילה חמורה איכא למיפרך מה להוא שכן אמו ובסקילה תאמר בהיא שאמה בשריפה ועוד אמה בשרפה ואשת אביה בסקילה ועוד מה הוא לא חלקת בו בין אמו לאשת אביו אף היא לא תחלוק בה בין אמה לאשת אביה ולמ"ד שריפה חמירה מהאי קושיא לא נידונה. ולמ"ד דין מינה ואוקי באתרה מה הוא אשת אביו אסורה אף היא אשת אביה אסורה ואוקי באתרה התם הוא דבסקילה אבל הכא בשריפה דאשכחן באמה למ"ד סקילה חמורה איכא למיפרך מה להוא שכן אמו בסקילה תאמר בהיא שאמה בשריפה ועוד מה הוא חלקת בו בין בתו לאשת אביו אף היא תחלוק בה בין בתה לאשת אביה ולמ"ד שריפה חמורה מהאי קושיא לא נידונה. ולהכי מעיקרא כי פריך אי מה הוא כלתו אסורה וכו' לא מצי למימר מה להוא שכן אשת אביו אסירה תאמר בהיא וכו' משום דקשיא ליה היא גופה נילף אבל לבתר דמשני דלא מצי למילף כלתה אתי שפיר נמי דלא מצי למילף אשת אביה כדפירשתי:

יכול בכהן המשיא את בתו ללוי ולישראל הכתוב מדבר והא דכתיב ובת כהן כי תהיה לאיש זר איכא למימר דהיינו כשהיא נישאת בעצמה או מרצונה דדוקא לאביה אזהר רחמנא שלא נתן רשות לצער את בתו להשיאה למי שפוסלה מתרומה אבל היא עצמה ודאי שרי:

הכי קאמר איזהו עני רשע ערום זה המשהה בתו בוגרת פירש"י ז"ל והכי איתמר אין לך עני רשע ערום בישראל אלא המשהה בתו בוגרת ותימה דאם כן מאי איצטריך ליה למימר דה"ק איזהו עני רשע ערום וכו' הוה ליה למימר ה"ק אין לך עני רשע ערום אלא המשהה וכו' ועוד דמידי אין לך עני רשע ערום קתני אין לך עני לחוד קתני לכך נראה דאביי מפרש דוהמשהה בתו בוגרת דסיפא לאו מילתא אחריתי היא אלא סיפא לפרושי רישא קאתי דקתני רישא אין לך עני בישראל אלא מי שבשביל עניותו הוא רשע ערום ומפרש סיפא ואיזהו עני רשע ערום פירוש מי הוא זה שבשביל שהיא עני נעשה רשע ערום זה המשהה בתו בוגרת:

והנושא את בת אחותו כתב הרמב"ם ז"ל בפ"ב מהלכות איסורי ביאה והוא הדין לבת אחיו שנאמר ומבשרך אל תתעלם וכ"כ התוספות בפרק הבא על יבמתו בשם רשב"ם ז"ל דה"ה בת אחיו אבל אחותו נקט לפי שמשדלתו בדברים ושכיח שנושא בתה וכתבו עוד ור"ת אומר דדוקא נקט בת אחותו לפי שהיא בת מזלו כדאמרינן רוב בנים דומין לאחי אם ורש"י ז"ל כתב שם דגעגועי אדם רבים על אחותו יותר מן אחיו ומתוך כך נמצא מחבב את אשתו ועוד נראה לפי שאחותו יש לה בלבה עליו על שהוא יורש נכסי אביה והיא אין לה חלק בהן וכשהוא נושא את בתה ונהנית מן הנכסים נח דעתה דבת כרעא דאמה היא לכך נקט בת אחותו ולא בת אחיו. ועוד יש לומר דלאו לרשיפי עסקינן אלא בצדיקים וכל צדיק רוצה שיהו בניו דומין לו וילכו בדרכיו לכך ראוי לו שישא את בת אחותו שעל ידי כן יהיו בניו דומין לו דכיון דרוב בנים דומין לאחי אם נמצא דבני אחותו הזכרים דומין לו וכשהוא נושא את בת אחותו נמצא שבניו דומין לבני אחותו הזכרים שהן דומין לו:

תוכן העניינים

תורת חיים על סנהדרין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה