תורת חיים על סנהדרין· רבי אברהם חיים שור
דף נו
בכל יום דנין את העדים בכינוי כו' נגמר הדין לא הורגו בכינוי כו' עשום דמקבלין עדותן של עדים פעמים בתחילת הדין זה שלא בפני זה ובשעת גמר א זה בפני זה כדאיתא בתוספתא פרק ששי אם יש עדים מכניסין אותן ומאיימין עליהן ומוציאין אותן ומשיירין את הגדול שבהן ושומעין את דבריו ומוציאן אותו לחוץ ומכניסין את השני ושומעין את דבריו ומוציאין אותו לחוץ ואח"כ מכניסין את שניהן ואומרים דבריהן זה בפני זה אחד דיני ממונות ואחד דיני נפשות. והשתא ניחא הא דקתני והשני אומר אף אני כמוהו וכו' אף ע"ג דמקבלין עדותו זה שלא בפני זה כדתנן בפרק זה בורר משום דהתם בתחילת הדין איירי:
המגדף אינו חייב עד שיפרש השם נראה דיליף לה מדאפקיה רחמנ' לקללה בל' נוקב דכתיב ונוקב שם ה' למימר דבעינן שיפרש השם ויברך:
וחכמים אומרים על שם המיוחד במיתה כרבנן קיימא לן דלא מיחייב מיתה אלא על השם המיוחד מיהו לא בעינן שיברך את שם המיוחד בשם המיוחד דאפי' מברכו באחד משאר השמות שאינן נמחקין כגון יה אלהים שדי חייב מיתה כמ"ש הרמב"ם ז"ל בפרק שני מהלכות עובדי כוכבים ומזלות אין המגדף חייב עד שיפרש את השם המיוחד של ארבע אותיות כו' ויברך אותו בשם מן השמות שאינן נמחקין. וטעמו נראה מדכתיב ברישא דקרא ונוקב שם ה' מות יומת וכי אהדריה קרא לא כתיב שם ה' אלא בנקבו שם יומת משמע דלא אהדריה קרא אלא לומר דבעינן שיקוב את השם המיוחד בשם דהיינו באחד מן השמות שאינן נמחקין לאפוקי בכינוי דלא היינו רחום וחנון קנא וכיוצ' בהן כמ"ש הרמב"ם בפכ"ו מהלכות סנהדרין גבי מקלל חבירו דלא מחייב עד שיקלל בשם מן השמות כגון יה ואלהים ושדי וכיוצא בהן או בכינוי מן הכינויים כגון חנון וקנא וכיוצא בהן. ולפי זה הא דקתני ברייתא מניין לרבות כל הכינויין לא אתי לאתויי שמות שאינן נמחקין לחוד אלא אפי' כינויין הנמחקין נמי אתי לאתויי ולכך נקט כל הכינויין וקאמר נמי ת"ל איש כי יקלל אלהיו מ"מ משמע דמ"מ חייב אפי' מכינוי כל דהו. ובכסף משנה בס"ב מהלכות עובדי כוכבים ומזלות כתב על הרמב"ם דצ"ע מנא ליה שאם בירך שם האחד המיוחד מן הכינויים שחייב דלמא בעינן שיברך שם המיוחד בשם המיוחד וכתב עוד שם בשם הרמ"ה דמה שאמר הרמב"ם ויברך אותו בשם מן השמות שאינם נמחקין אינו כן דכי היכי דבעינן שם המתברך שם המיוחד ה"נ בעינן שם שמברך בו שם המיוחד ולפי מה שפי' דברי הרמב"ם ז"ל נכונים הם:
שבע מצות נצטוו עובדי כוכבים דינין פי' שמחויבין להושיב דיינין ושופטים לדון את מי שעובר על שבע מצות עובדי כוכבים והיינו דיליף בסמוך דינין מדכתיב אלהים אע"ג דאלהים היינו דיינין ובתר הכי נמי קאמר לא נצרכה אלא להושיב ב"ד בכל פלך ופלך אע"ג דהוסיפו עליהן דינין קתני: