תורת חיים על סנהדרין· רבי אברהם חיים שור
דף לט
אמר ליה השר לרבן גמליאל וכו' כל המעשים הללו לא נכתבו אלא מפני תשובת המינין ואיידי דאיירי לעיל מתשובת המינין נקט להו הכא:
מפלגך לעילא דהורמיז פי' הקב"ה מפלגך לתתאי דהורמין פי' שד וכמ"ש התוס' כלומר הפה שמכניס טעמים יפים ומשקין נקיים וכן שאר נקבים ראויים לייחס להקב"ה שהוא בראן אבל נקבי הרעי והשתן שלמטה אינן ראויין לייחס להקב"ה אלא לשד שהוא בראן ומפלגך דנקט לאו דוקא אלא דכולי עלמא נמי ונראה דההוא אמגושא היה מפ' נעשה אדם שהקב"ה אמר כן לשד ורש"י ז"ל כתב דא"ל יודע אני ע"י כישוף כו' וקצת קשה דא"כ מאי קמ"ל ש"ס בהך עובדא אבל למאי שפירשתי נפקא מינה לתשובת המינין:
אם אכזרי הוא הורג את כולן וכו' פי' אם אכזרי הוא שרוצה לעשות כולו דין הורג את כולם ואם רחמן הוא שהוא רוצה לשתף רחמים לדין הורג חציין לדין ומניח חציים לרחמן ואם רחמן מלא רחמים הוא שגם בפלגא דדינא רוצה לעשות רחמים והיינו מלא רחמים מייסר הגדולים שבהן בלבד שבכל מקום אשכחן כי גדול הדור הוא שקול כנגד כל הדור כדאמרי' שקול משה כנגד כל ישראל וכיון דשניהן שקולין נמצא דגדול הדור פלגא דדור הוא ושאר כל הדור כולו נמי כפלגא דדור דמי וכשהקב"ה מייסר את הגדול בלבד ומני' כולן הרי הוא דן אותן פלגא דדינא ופלגא רחמים ואפי' פלגא דדינא נמי יש בו רחמים דאף ע"ג דגדול הדור שקול הוא ככל הדור ופלגא ופלגא נינהו מ"מ אידך פלגא דדרא כולה עדיפא שע"י כן כל הדור מתקיים וזה טעם מה שהצדיק נתפס בעון הדור ובש' כיסוי הדם מפורש ענין זה באריכות:
מפני מה לא נאמר בהודאה זו כי טוב וכו' נראה דהיינו נמי הא דאיתא בפרק מקום שנהגו מפני מה לא נאמרה כי טוב בשני בשבת מפני שנברא בו אור של גיהנם לפי שהגיהנם רשעים נופלין בו ואין הקב"ה שמח במפלתן של רשעים לכך לא נאמרה בו כי טוב כדאמרינן הכא:
מעשה ידי טובעים בים לפי שהכל נברא במאמר והאדם נברא בידיו יתברך כמ"ש ותשת עלי כפכה כדפירש"י ז"ל בפר' בראשית כביכול כאלו היתה טרחא לפניו בבריאת האדם יותר משאר כל הבריות לכך נקט מעשה ידי טובעין כאלו אמר כחי ועוצם ידי עשתה זאת ואתם אומרים שירה:
והנערה יפה עד מאד וכו' פירש"י ז"ל דהאי קרא דאבישג נקט למדרש הכא משום דרשא דלעיל דדרש מאוד דכתיב בעובדיהו וא"ת ודרשא קמייתא דויקח את בנו הבכור אשר ימלוך תחתיו וכו' אמאי נקט לה הכא דהא לא איירי ביה מעיקרא מידי וי"ל דאיידי דנקט הכא קרא דאבישג דאיירי בה רבי חנינא בר פפא נקט נמי הכא דרשא דקרא דויקח את בנו הבכור וכו' דאיירי ביה נמי רבי חנינא בר פפא דאמר באותה שעה ירדו וכו' והוה ליה למינקט מעיקרא קרא דאבישג ובתר הכי קרא דויקח את כנו הבכור וכו' אלא משום דלא רצה לסיים הפרק במלתא דרבי חנינא בר פפא דאמר באותה שעה ירדו שונאיהן של ישראל למדריגה התחתונה שאין מסיימין לא מסכת ולא פרק אלא בדבר טוב: