אור ברסלב

תורת חיים על סנהדרין· רבי אברהם חיים שור

דף כג

דף כב

כדאמר ר' יוחנן בערכאות שבסוריא ה"נ וכו' הוה מצי למיפרך כיון דרישא וסיפא בערכאות שבסוריא איירי א"כ קשיא דרבנן אדרבנן דקתני רישא וחכמים אומרים שני דיינים בוררים להן עוד אחד אלמא אית להו נמי דיכול לפסול ערכאות שבסוריא ולכך כשזה בורר לו ב"ד אחד וזה בורר לו ב"ד אחד וכל אחד פוסל ב"ד של חברו שני הדיינין בוררין להן בית דין שלישי וסיפא קתני אימתי בזמן שמביא עליהם ראיה וגו' אבל אם היו כשרים אינו יכול לפוסלן אלמא אית להו דלא מצי למיפסל ערכאות שבסוריא כיון שהמחום רבים עליהם כדאמר לקמן אלא דניחא ליה טפי למיפרך מרישא גופא דאי ס"ד כדאמרינן ב"ד ב"ד בתר דפסלי להו אזלי ובררו להו בי דינא אחריתי כדפריך בסמוך. א"נ מאן דאית ליה הך שינויא אע"ג דמייתי ראיה מאוקימתא דר' יוחנן דמוקי לה סיפא בערכאות שבסוריא מ"מ לא סבירא להו הכי אלא מוקי לה סיפא כדרבין דלקמן ורבי יוחנן ס"ל דרישא זה בורר לו דיין אחד קאמר כדמסיק:

כגון בי דינא דרב הונא ורב חסדא פי' רש"י ז"ל שהיו במקום א' וכתבו התוספות דלא נהירא דהא אמרינן דרב חסדא לא היה מורה לפני רב הונא אפי' ביעותא בכותחא. ונראה דלאו קושיא היא דדוקא מלתא דאיסור והיתר אסור להורות לפני רבו דמיחזי כאפקירותא אבל לדון דיני ממונות שפיר דמי דאפילו לפני משה רבינו היו דיני ממונות כדאשכחן שמינה על ישראל שרי אלפים ושרי מאות. וכן משמע בפרק יש נוחלין דקתני התם ותעמדנה לפני משה ולפני אלעזר הכהן ולפני הנשיאים וכל העדה אפשר לומר כן עמדו לפני משה ולא אמר להן ועמדו לפני הנשיאים אלא סרס המקרא דברי ר' יאשיה אבא חנן אומר בבית המדרש היו יושבין ועמדו לפני כולן ולא פליגי הכי בפרשת פסח שני שנאמרה תחילה דכתיב בה נמי ויקרבו לפני משה ולפני אהרן וגומר אלא צ"ל דהתם אפי' רבי יאשיה מודה דשניהם היו יושבים בבית המדרש דלא יתכן שיורה אהרן דבר שהוא איסור והיתר לפני משה רבו אבל דין נחלות דדיני ממונות הוא שפיר איכא למימר סרסהו ודרשהו ולכך בפרשת בהעלותך גבי פסח שני לא מייתי רש"י ז"ל אלא מילתא דאבא חנן לחודא:

ואמר רב דימי כגון דקבליה בחד איצטריך לאתויי הא דרב דימי דלא תימא דהתם איירי דקביל עליה בתרי דהוי תרתי לריעותא וכו' כמ"ש התוס' וא"ת ודלמא רב דימי ממתניתין דהכא שמעי ליה דר"מ אפי' בחדא לריעותא נמי קאמר וא"כ השתא נמי מאי פריך תנינא הא איצטריך למיתני הך דהכא דאי מהתם הוה אמינא דוקא היכא דאיכא תרתי לריעותא וליכא למימר דלא פריך אלא הך דהתם למה לי חדא דלישנא דמאי קמ"ל תנינא לא משמע הכי ועוד דא"כ אמאי קעביד תרתי צריכותא כיון דלא פריך אלא אההיא דהתם למה לי וי"ל כמ"ש התו' לקמן דמדנקט רב דימי כגון דקבליה עליה בחד ולא קאמר אע"ג דקבליה עליה בחד משמע דאדרבנן קאי דאשמעי' דדוקא בחדא לריעותא אית להו דלא מצי הדר ביה אבל בתרתי לריעותא לא וא"כ ע"כ רב דימי מסברא דנפשיה קאמר הכי דלא מסתבר ליה למימר דבתרתי לריעות' קאמרי רבנן דלא מצי הדר ביה דממתני' דהכא אין ראיה דאיכא למימר דה"ה בתרתי לריעותא נמי אית להו דלא מצי הדר ביה והא דנקט מילתא בחדא לריעותא להודיעך כחו דרבי מאיר לאשמעינן דאפילו בחדא לריעותא אמר דמצי הדר ביה:

אמר רבי אלעזר בבא הוא ואחר לפוסלן פירש"י ז"ל דרבי אלעזר אעדים דסיפא קאי והטור בסימן י"ג כתב ואם אחד בא לפסול דיין שבירר חבירו אין שומעין לו אפילו יש לו אחד שמעיד כדבריו ואפי' אם פוסלו בכלל המשפחה ולפי זה נראה דדיינים דרישא נמי בהכי מיתוקמא ותרוייהו צריכי דאי אשמעינן דיינים ה"א בהא קאמר רבי מאיר משום דאיכא בי דינא אחרינא אבל בעדים דליכא אחרינא אימא לא ואי אשמעינן בעדים הוה אמינא בהא קאמרי רבנן אבל בדיינים אימא לא צריכא:

תוכן העניינים

תורת חיים על סנהדרין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה