אור ברסלב

תורת חיים על סנהדרין· רבי אברהם חיים שור

דף ג

דף ב

אלא מעתה טעו לא ישלמו כו' כתבו התוס' דלשון כ"ש שאתה נועל וכו' לא משמע כפירש"י ז"ל ועוד דבריש פרק אחד דיני ממונות פריך ש"ס נמי אלא מעתה טעו לא ישלמו והתם אגופא דמילתא דרבי חנינא פריך משמע דלא כפירש"י ז"ל הכא ולכך מפרש רש"י שם פירוש אחר והתוספות כתבו דפריך כיון דחיישינן לנעילת דלת אית לן למימר דלא ישלמו דאי מחייבת לא יתרצו כו' וקצת קשה דמאי אלא מעתה דקאמר וכי עד השתא לא הוה ידע דנעילת דלת מילתא היא והא בפ"ק דב"ק פריך ש"ס א"כ נעלת דלת בפני לווין משמע דמלתא דפשיטא הוא והכי נמי איתא בכמה דוכתי וליכא למימר דהכי פריך אלא מפתה דשייך נעילת דלת כשאינו מוצא דיינים אלא בטורח דלהכי לא בעינן מומחין א"כ מהאי טעמא לא ישלמו דאי מחייבת להו לא יתרצו להתמצע בדין ולא ימצא דיינים אלא בטורח ויהיה נעילת דלת דהא לקמן בריש אחד דיני ממונות לא שייך לפרושי הכי לכך נראה דהכי פריך אלא מעתה דשייך נעילת דלת כשאין הלוה מוצא עדים מכוונים על תביעתו בפשיטות א"כ הכי נמי איכא נעילת דלת כשאין הלוה מוצא בפשיטות דיינים על תביעתו דמה לי עדים מה לי דיינים ולכך טעו לא ישלמו כדי שיתרצו הכל לישב בדין וימצא דיינים בפשיטות מדאורייתא חד נמי כשר פירש"ו ז"ל דקסבר אין עירוב פרשיות וכן נראה ומה שהקשה התוס' דא"כ בצדק תשפוט למה לי י"ל דאיצטריך ליה כי היכי דלא ניליף כולהו במה מצינו מגזילות וחבלות:

אין דורשין מחילות כתבו התוספות דהא משופט לא ידעינן מומחין כמו שפי' בקונטרס עצמו ורבי יונתן לישנא דעלמא נקט וכו' אבל אי לאו פירש"י ז"ל איכא למימר דמשופט נמי ידעינן מומחין והא דקאמר ורבי יונתן לישנא דעלמא נקט כו' היינו משום דתרי גווני מומחין נינהו איכא דגמיר וסביר כרב נחמן ואיכא נמי סתם מומחין כמ"ש התוס' לקמן ולישנא דעלמא הוא דמאן דאית ליה דינא למימר ליקרב לגבי דיינא הרגיל דגמיר וסביר דלכך נקרא אלהים ולעולם הוה אמינא דמשופט נמי ידעינן סתם מומחין לכך מייתי פירוש הקונטרס שכתב בהדיא לגבי דיינא הרגיל ולא אצל הדיוט:

והתניא רבי אליעזר וכו' פירש רש"י זכרונו לברכה והא קרא קדריש כתב כן דלא תיקשי גברא אגברא קרמית וא"ת ומאי משני סבר לה כרבי יהודה אכתי תיקשי והא קרא קדריש וי"ל דודאי אמסקנא סמיך דלנטות אתיא לדיני נפשות אבל בדיני ממונות לא והא דלא משני מעיקרא דקרא לדיני נפשות אתיא משום דקרא סתמא כתיב משמע שאין לחלק דבכל גוונא בעינן בית דין נוטה לכך קאמר מעיקרא דס"ל כר' יהודה וכו' דכי היכי דלרבי יהודה צריך לומר דקרא לאו בכל גווני איירי שהרי בסנהדרי גדולה אית ליה דלא בעינן ב"ד נוטה הכי נמי לר' יאשיה שפיר איכא לאוקמי קרא בדיני נפשות דוקא ולא בדיני ממונות:

בימא דלא כר' יאשיה פירש"י ז"ל דכיון דשלישי מקראי יליף ולאו משום נוטה צריך שתהא דעת שלשתן שוה ותימה תיקשי ליה קרא והא קרא בהדיא כתיב אחרי רבים להטות וליכא למימר דמוקי לה קרא לדיני נפשות דבפ"ק דחולין לא משמע הכי דאיתא התם מניין דאזלינן בתר רובא ופריך מניין אחרי רבים להטות ומשני ברובא דאיתי' קמן לא קמיבעיא לן כי קמיבעיא לן ברובא דליתיה קמן משמע בהדיא דברובא דאיתיה קמן ליכא מאן דפליג דאזלינן בתריה בין בדיני נפשות בין בדיני ממונות מדכתיב אחרי רבים להטות ועוד דמייתי התם קראי טובא דילפי' מינייהו דאזלינן בתר רובא בכל מקום אע"ג דליתיה קמן ועוד אמאי קאמר הכא דרבי יאשיה מייתי לה בק"ו מדיני נפשות ולא קאמר דיליף לה מהנך קראי דמייתי התם דילפינן מינייהו דאזלינן בכל התורה בתר רובא ועוד מדקאמר אלא הא דתנן שנים אומרים זכאי וכו' ולא קאמר אמר מר משמע דאמאי דמשני ליה דרבי יאשיה מוקים לה בדיני נפשות פריך וקשה אמאי לא פריך הכי אגופא דברייתא וליכא למימר משום דאי לאו הא דמשני איכא למימר דמייתי לה מדכתיב אחרי רבים להטות דא"כ השתא נמי לא פריך מידי דהא לא מוקי לה לדיני נפשות אלא ייתורא דלנטות דילפינן מיניה ב"ד נוטה אבל אחרי רבים להטות איכא למימר דבכל מילי איירי. ועוד מה שפירש רש"י ז"ל דלרבי יאשיה כיון דשלישי מקרא יליף צריך שתהא דעת שלשתן שוה לכאורה אין סברא לומר כן דהא עשרים ושלשה דדיני נפשות דמקראי ילפינן להו ולא בעינן שיהא דעת כולן שוה מדכתיב ושפטו העדה והצילו העדה ועוד תימא דמאי משני דר' יאשיה מייתי לה בק"ו מדיני נפשות דחמירי א"כ נימא דיו דבדיני נפשות היכא דחמירי דהיינו היכא דקטלינן ליה לא אזלינן בתר רובא ע"פ אחד אלא על פי שנים ואמאי אזלינן בדיני ממונות בתר רובא אפילו ע"פ אחד וגם מ"ש התוספות דהא דמשני דר' יאשיה מוקי לה בדיני נפשות משום דקרא משמע בדיני נפשות מדכתיב לא תהיה אחרי רבים לרעות וכו' נראה דוחק ונ"ל דאע"ג דכתב רחמנא לא תהיה אחרי רבים לרעות ואחרי רבים להטות ודרשינן מינייהו לא כהטייתך לטובה הטייתך לרעה וכו' מ"מ איצטריך למיכתב נמי לנטות למילף מיניה עשה לך ב"ד נוטה דאי לאו לנטות ה"א היכא דליכא אלא חד גברא יתירא במזכין או במחייבין לאו בכלל רובא הוא דאחרי רבים לא משמע בבציר מתרתי עודפין במזכין או במחייבין דאחת אינו מן המניין והוה דרשינן לא כהטייתך לטובה הטייתך לרעה הטייתך לטובה ע"פ שנים הטייתך לרעה על פי ארבעה ובבציר מעשרים וארבעה לא עבדינן להו לסנהדרי קטנה לכך כתב רחמנא לנטות למיעבד ב"ד נוטה לאשמעינן דכי איכא רק נטייה כל דהו אפי' חד גברא בכלל רבים הוא ואזלינן בתריה ש דלרעה טפי מלטובה בעינן לכך דרשינן הטייתך לטובה על פי אחד והסייתך לרעה על פי שנים והשתא כולהו תלתא קראי צריכי דאי לא כתב רחמנא אחרי רבים להטות אלא לא תהיה אחרי רבים לרעות ולנטות הוה אמינא דלרעות לא אזלינן בתר רובא לעולם אלא אם יסכימו כולן לדעת אחת לרעה לכך כתב רחמנא אחרי רבים להטות לאשמעינן דלרעות נמי אזלינן בתר רובא ע"פ שנים ואי לא כתיב לא תהיה אחרי רבים לרעות ה"א דלרעות נמי אזלינן בתר רובא ע"פ אחד והשתא ניחא כולה סוגיא דמעיקרא פריך ורבי יאשיה לית ליה ב"ד נוטה והתניא רבי אליעזר וכו' וא"כ קרא לאתויי שלישי למה לי ומסיק דאיהו מוקים לה בדיני נפשות דדוקא בדיני נפשות דכתיב והצילו העדה לכך בעינן ב"ד נוטה כדי שיהיה אפשר להצילו אפילו ע"פ אחד ואי הוו זוגות ליכא הטייה בפחות משנים ולכך עשרים וארבעה וכן עשרים וששה אסורין לדון דיני נפשות אבל בדיני ממונות דזכות לזה וחובה לזה לא בעינן ב"ד נוטה ולכך ב"ד של ארבעה או של ששה יכולין לדון דיני ממונות אע"ג דאז ליכא הטייה בבציר משנים ופריך השתא דאמרת דלנטות לא אתיא לדיני ממונות א"כ הא דתנן שנים אומרים זכאי ואחד אומר חייב זכאי וכו' דאזלינן בדיני ממונות בתר רובא על פי אחד נימא דלא כרבי יאשיה דלרבי יאשיה כיון דליכא אלא חדא מנא ליה דאזלינן בתריה דאחרי רבים להטות לא משמע בבציר מתרתי דאחד אינו מן המנין וכמאן דליתיה דמי בשלמא לרבי יונתן ניחא דאיהו מוקי לה קרא דלנטות בין לדיני נפשות בין לדיני ממונות וכיון דבדיני ממונות נמי בעינן ב"ד נוטה ש"מ דאזלינן בתר רובא על פי אחד אלא לר' יאשיה מנא ליה ומשני דמייתי לה בק"ו מדיני נפשות והשתא ניחא דלא שייך למימר דיו דא"כ ק"ו למה לי דאי אתי לאשמעינן דאזלינן בתר רובא על פי שנים הא לא איצטריך דמאחרי רבים להטות נפקא א"כ ע"כ נפקא לן מקל וחומר דאזלינן בתר רובא אפילו ע"פ אחד דכל היכא דמיפרך ק"ו לא אמרינן דיו כדאיתא בפרק כיצד הרגל:

תוכן העניינים

תורת חיים על סנהדרין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה