אור ברסלב

תורת חיים על חולין· רבי אברהם חיים שור

דף סז

דף סו

דבי רבי ישמעאל תנא במים במים שתי פעמים אין זה וכו' בפ"ק דשבועות כתבו התוספות תימא דר' ישמעאל תני בשלש עשרה מדות התורה נדרשת והא איכא טפי הך מדה דשני כללות הסמוכות דדרשינן בריבה ומיעס ע"כ ונראה דר' ישמעאל גופיה כדאמרי במערבא ס"ל דשתי כללות הסמוכות הטל פרט ביניהן ודונן בכלל ופרט ותנא דבי ר' ישמעאל לאו היינו ר' ישמעאל גופיה כדאשכחן בסוף פרק כיצד הרגל דקאמר ש"ם מנא הני מילי אמר חזקיה וכן תנא דבי חזקיה אמר קרא כו' משמע דתנא דבי חזקיה לאו היינו חזקיה גופיה:

ריבה ומיעט וריבה ריבה הכל מאי רבה חריצין ונעיצין לאיסורא תימא למה לי דכתב רחמנא ריבוי שני לרבות חריצין ונעיצין לאיסור' הא מריבוי ומיעט לחודא מייתינן כל דדמי ליה בכל מילי כדמשמע בפרק נגמר הדין כדפי' רש"י ז"ל וא"כ מריבוי ומיעוט לחודא נמי הוה מייתינן חריצין ונעיצין לאיסורא כיון דדמיין לימים ונחלים בכל מילי לכך נראה כמו שכתבו התוספות דהנך חריצין ונעיצין דהכא באין נבעין איירי ולהכי איצטריך ריבוי שני דמריבוי ומיעוט לחודא לא הוה מייתינן להו כיון דאינן נובעין ולא דמיין למיעוטי בכל מילי. וכן משמע מדקאמר ריבה ומיעט וריבה ריבה הכל וכו' משמע דקאמר. היא המדה דכל היכא דדרשינן ריבה ומיעט וריבה אמרינן דריבה את הכל לאפוקי היכא דדרשינן כלל ופרט וכלל דהוה המדה דאי אתה אלא כעין הפרט כו' ואי חריצין ונעיצין דהכא בנובעין איירי כהנך דלעיל אם כן מאי ריבה הכל דקאמר דמשמע דכיון דדרשינן להו בריבה ומיעט וריבה מרבינן מיניה ספי והא לעיל ני דריש להו בכלל ופרט וכלל נמי מייתין מיניה חריצין ונעיצין לאיסורא אלא צריך לומר דחריצין ונעיצין דהכא באין נובעין איירי והיינו דנקט ריבה הכל אף על גב דלא דמיין לימים ונחלים:

אי הכי כפנא נמי מדקאמר א"ה משמע דס"ל דאי לאו הא דרב הונא איכא למימר דכי התיר רחמנא שרצים הגדילים בכלים לגמרי התירן אפילו פירשו ותימא דא"כ מאי דייק ליה רב הונא מברייתא דקתני מנין לרבות בורות כו' דהיכא דהיינו רביתיה שריא דאי לאו הכי ניחוש דלמא פריש לדפנא והדר נפיל דלמא ברייתא כסברת המקשה סבירא לה דשרצים דכלים ובורות שיחין ומערות לגמרי התירן הכתוב אפי' פירשו ונראה דהכי קאמר א"ה במנא נמי דאי לאו דרב הונא איכא למימר דלא מיחייב משום השרץ השורץ על הארץ אלא אם כן שור' על הארן ממש לאפוקי שור' במנא לא אבל מדקאמר רב הונא דלמא פריש לעיל מצבייתא אלמא דשורץ על הארץ לאו דוקא הוא לכך פריך א"ה במנא נמי ומשני התם היינו רביתיה והשתא דייק ליה שפיר מברייתא דקתני מניין לרבות בורות שיחין ומערות כו' וליחוש דלמא פריש לדפנא דכי פריש לדפנא דכי פריש לדופן בור ושיח ומערה הרי הוא שורה על האר' ממש אלא צ"ל דכיון דהיינו רביתיה שרי:

טעמא דסיננן הא לא סיננן שרי לכאורה משפע דבייתי ליה סייעחא דכל היכא דהיינו רביתיה שרי דאי לאו משום דהיינו רביתיה ליחוש דלמא פריש לדפנא כדאמר לעיל ואין נראה חדא דאם כן מאי תניא דמסייע לך דקאמר דמשמע דלית ליה סייעתא אחריתי והא ברייתא דמייתי רב הונא דקתני מניין לרבות בורות וכו' נמי מסייע ליה ועוד דאם כן הוה ליה לפרש בהדיא ולמי' וליחוש דלמא פריש לדפנא כו' כדנקט לעיל ועוד דמשמע דמייתי סייעתא לעיקרא דמלתא דאמר רב הונא לא לשפי איניש שיכרא וכו' לכך נראה דודאי לעיקרא דמילתא דרב הונא מייתי ראיה דקאמר דלמא פריש לעיל מצבייתא אלמא אית ליה דשרצים דכלים כי פירשו על גבי כלי אסירן וברייתא נמי הכי סבירא ליה דקתני בהדיא לרבות יבחושין שסיננן דכיון שסינן ופירשו מן המים אסירי. ולא גרסי' מה שכתוב בספרים טעמא דסיננן הא לא סיננן שרי דהאי דיוקא לא איצטריך ליה והרי"ף והרא"ש והרשב"א ז"ל בתורת הבית לא גרסינן ליה ואפי' גרסי' ליה יש לדחוק דה"ק טעמא דסיננן הא לא סיננן שרי אלמא דאע"ג דשרו כי לא סיננן אפילו הכי כי סיננן ופירשו אסירי:

תוכן העניינים

תורת חיים על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה