אור ברסלב

תורת חיים על חולין· רבי אברהם חיים שור

דף סה

דף סד

אלו כללי כללות ואלו פרטי פרטות כתבו הפוס' ולמינהו דסלעם מפרש הריב"ם דאיצטריך דאי לאו כתיב למינהו ה"א דוקא בעין סלעם שרי קאמר ארוך אבל בשאר לא אי נמי ה"א דסלעם אתי וכו' וכתבו עוד ולא קאמר כללי כללות למימר דכל אלו ראוין לדונם בכלל ופרט וכלל וכו' אלא ארבה וחרגול בלבד הוא דבאים בכלל ופרט וכלל כדמוכח בשמעתא וסלעם למישריה ראשו ארוך כדמסקינן וחגב להצריך וכו' ודבריו תמוהים דאי לא דרשינן בכלל ופרט וכלל אלא ארבה וחרגול בלבד א"כ היאך יליף לקמן מסלעם דראשו ארוך שרי מה ענין זה לזה אטו משום דסלעם מיותר הוא אתיא לראשו ארוך דלמא לשום דרשא אחריתי אתא וגם לאו אורחא דש"ס למדרש מלתא מייתורא אלא ע"כ יתורא משמע הכי קצת וכן קשה בהא דיליף בסמוך מלמינהו דחגב עד שיהא בו כל הסימני' הללו היאך ילפינן ממשמעותא דלמינהו עד שיהא בו כל הסימנים הללו דלא שייך למימר דמיתורא בעלמא ילפינן הכי אף על גב דליכא שום משמעותא דלאו אורחא דש"ס הכי:

ועוד דקאמר אלו כללי כללות ופרטי פרטות ת משמע דיש כאן כללות הבאין אחר כללות ולפי' ריב"ם ז"ל לא משכחת לה כללי כללות אלא כללות לחוד' כיון דלא דריש למינהו דסלעם ודחזר בכלל ופרט וכלל ועוד דקאמר לקמן תנא דבי רבי ישמעאל סבר אשר לו כרעים כלל ארבה סלעם חרגול חגב פרט למינהו חזר כלל כלל ופרט כלל אי אתה דן וכו' משמע דסלעם וחגב נמי בכלל ופרט וכלל דריש להו דומיא דארבה סלע' וכיון דנקט לכולהו בהדי הדדי משמע דהא דקאמר אי אתה דן אלא כעין הפרט אכולהו קאי ועוד דומיא דכלל ופרט ואין בכלל אלא מה שבפרט דנקט תנא דבי רב קאי אכולהו הכי נמי כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט דנקט תנא דבי רבי ישמעאל קאי אכולהו:

ע"כ נראה דסלעם וחגב נמי בכלל ופרט וכלל דריש להו וה"ק סלעם דכ' רחמנא למה לי פירש כלל ופרט וכלל דסלעם למה לי לא ליכתוב סלעם למינהו דבין איהו בין מיניה הארבה וחרגול שמעי' להו אם אינו ענין לגופו תניהו ענין לראשו ארוך דמכלל ופרט וכלל מרבינן ליה דמה הפרט מפורש שיש לו ארבע רגלים וארבע כנפים וקרצולים וכנפיו חופין את רובו אף כל וכו' אף על פי שראשו ארוך דאי לאו דאתי לרבויי ראשו ארוך לא לכתוב לכלל ופרט וכלל דסלעם כיון דלגופי' לא איצטריך וכן הא דדריש מלמינהו דחגב עד שיהא בו כל הסימנין הללו מכלל ופרט וכלל דריש ליה דהשתא דכתיב בכלל ופרט וכלל דסלעם לרבות מיניה ראשו ארוך אימא לירבי מיניה כל דהו ואפי' לא דמי ליה אלא בחד סימן לכך איצטריך למינהו דחגב למידן בכלל ופרט וכלל לומר מה הפרט מפורש שיש בו כל הסימנים הללו אף כל וכו':

עוד כתבו התוס' והא דמרבינן ראשו ארוך ולא אמרי' דמרבינן אע"ג דלית ליה מהנך ארבעה סימנין ואין ראשו ארוך ניבעי בהדי הנך שלשה סימנין משום דסברא הוא לרבויי סימן דגרוע מכולהו וריב"א מפרש שאין שום מין חגב שהוא חסר וכו': גם זה נראה דוחק לכך נראה דהנך ארבעה סימנין כי חד סימן דמי דכולהו חד ענינא נינהו שע"י הרגלים והקרצולים וארבע כנפים כשחופין את רובו הוא מנתר וקופץ יפה על הארץ וכיון דקרא בהדיא כתיב אשר לו כרעים ממעל לרגליו לנתר בהן על הארץ לכך דרשינן נמי מכעין הפרט ארבעה כנפים ושיהו חופין את רובו דעל ידי כך מנתר יפה וחד מילתא נינהו אבל אין ראשו ארוך מילתא אחריתי הוא ול"ש להנך וכ"כ רבינו זרחיה ז"ל וכן משמע לקמן דקאמר אליבא דתנא דבי רב דמרבי מידי דדמי ליה משני צדדין פירש כל הנך ארבעה סימנין כיון דחד ענינא נינהו חד צד קרי להו ואין ראשו ארוך דמלתא אחריתי הוא נמי חד צד הוא והוה ליה שני צדדין ותנא דבי רבי ישמעאל מרבה כל דדמי ליה בחד צד דהיינו בארבעה סימן דכולהו חד צד קרי להו כדפירש אע"ג דראשו ארוך דלא בעי שני צדדין:

לא ראי ארבה כראי חרגול וכו' כתבו התוספות הא דנקט תחילה ארבה וחרגול ומניח סלעם וכו' מיהו יש ספרים דגרסי לא ראי ארבה כראי סלעם ולא ראי סלעם כראי חרבה ולא ראי שניהם כראי חרגול וכו' וכן נראה דהשתא אתי שפיר דקאמר ולא שניהם כראי חרגול דמשמע דשניהם שוין בחד מילתא דליתא בחרגול משום דארבה וסלעם שניהם אין להם זנב וחרגול יש לו זנב אבל לגירסת ספרים שלנו לא אתי שפיר דקאמר ולא ראי שניהן כו' כיון דלית מילתא דארבא וחרגול שוין בה וליתא בסלעם וכן כתב הרז"ה:

וכי תימא כיון דשוו בארבע סימנין מייתינן ולא פרכינן דס"ל לתנא דבי רבי ישמעאל כמ"ד כללא בתרא דוקא כדפירש רש"י ז"ל וא"ת אם כן אמאי נקט ברייתא דראשו ארוך אתי במה הצד תיפוק ליה בכלל ופרס וכלל ויש לומר דהכא לא מצינו למילף מידי במה הצר כמו בעלמא דכיון דכתב לן רחמנא כלל ופרט וכלל למידן כעין הפרט כל דלא הוה כעין הפרט רחמנא מיעטיה והא דנקט ברייתא הרי אתה דן בנין אב משלשתן וכו' לא במה מצינו קאמר כמו בעלמא אלא כולה שמעתא בכלל ופרט וכלל איירי וה"ק הרי אתה דן בנין אב מחלתא כלל ופרט וכלל דכתיבי בהדיא וכדו דכלל ופרט וכלל דסלעם לא איצטריך לגופיה דמכלל ופרט וכלל דארבה ודחרגול אהיא דסלעם נמי הוה כפין הפרט דארבה דמה פרכת מה לארבה דאין לו גבחת הרי חרגול וכו' וכיון דאינו ענין לגופו תנהו כלל ופרט וכלל דסלעם לראשו ארוך:

תוכן העניינים

תורת חיים על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה