תורת חיים על חולין· רבי אברהם חיים שור
דף סב
הלכתא עוף הבא בסימן אחד טהור והוא דלא דריס כתבו התוס' כלומר דאותו סימן אחד היינו דאין דורס ואין הלשון משמע כן דעוף הבא בסימן אחד כל אחד מארבע סימנים במשמע ועוד כתבו התוספות לעיל בשם ר"ת די"ט עופות ועורב לא דרסי וכ"כ התוספות לקמן דסי' החדש דליתיה אלא או בפרס או בעזניה הוא שקרקבנו נקלף ולפי זה לא אתי קרא דנשר למישרי עוף הבא בסי' אחד אלא א"כ אותו סימן הוא דקרקבנו נקלף דהא מסיק לעיל דלא איצטריך אלא כי היכי דלא תילף מסימן חדש דפרס ועזניה ותימא כיון דקיימא לן דכל עוף הדורס טמא א"כ צ"ל דכל עוף הבא לפנינו וקורקבנו נקלף אינו דורס גם כן חוץ מפרס או עזניה דחד מנייהו קרקבנו נקלף ודריס וא"כ נשר דכתב רחמנא ל"ל דלא תילף מפרס או עזניה הא לא דמיא לפרס ועזניה דאע"ג דחד מנייהו נמי קרקבנו נקלף מ"מ דריס והאי לא דריס ואע"ג דסימנא דלא דריס ליכא למיקם עליה בלא בדיקה מ"מ כיון דאפשר למיבדקיה ולמיחזי דלא דריס לא איצטריך קרא למיכתב ייתורא ולמישרייה דמהיכא תיתי לאוסרו לכ"נ כפי' ריב"ם ז"ל שכתבו התוספות די"ט עופות ועורב כולהו דרסי וליכא דלא דריס אלא או פרס או עזניה וא"כ איצטריך נשר למישרי עוף הבא בסי' אחד דהיינו שאינו דורס דלא תילף מפרס ועזניה ומה שהקשו התוספות על פי ריב"ם דאין הל' משמע כן דהא בשני סימנים משמע שבדקנו שאין לו יותר דומיא דבא בסי' אחד דמשמע דברור לנו וכו' לאו קושיא היא דבא בסי' אחד דכולה שמעתא איכא נמי לפרושי הכי דשני סימני טומאה ודאי אית ליה וחד פי' טהרה ודאי ולא בדקנו אם הוא דורס או לאו ואפ"ה ליכא לספוקי בעורב דמה נפשך אי דרים א"כ לית ליה אלא חד סימן טהרה ולעורב אית ליה תרתי ואי לא דריס נמי לאו עורב הוא כיון דעורב דריס והשתא הא דקאמר אמימר הלכתא עוף הבא בסי' אחד טהור בכל א' מד' סימנים איירי והא דקאמר והוא דלא דריס היינו כדפי' רש"י ז"ל דלא חזינן ליה דדריס ואית ליה חד סי' טהרה ודאי ושני סימני טומאה ודאי הלכה כל כמה דלא חזינן ליה דדריס טהור הוא דאמרי' מסתמא לא דריס דאי דריס א"כ יהיה לו שלשה סימני טומאה ואין שום עוף בעולם דאית ליה שלשה סימני טומאה וחד מנייהו דריס אלא פרס ועזניה ואינהו לא שכיחי ביישוב מיהו אי חזינן ליה דדריס טמא הוא דאמרי' פרס ועזניה הוא דאע"ג דלא שכיחי ביישוב מ"מ כיון דאית ליה שני סימני טומאה ודריס נמי אמרינן ודאי עיקורי הוא דקא מיעקרא מדוכתיה ואתי להכי באקראי בעלמא כיון דליכא שום עוף בעולם דדריס ואית ליה עוד שני סימני טומאה אלא או פרס או עזניה אבל כל כמה דלא חזינן ליה דדריס לא חיישינן שמא דריס כיון דפרס ועזניה לא שכיחי ואף על גב דאפשר למיקם עליה ולמיבדקיה אי דריס אי לא מ"מ אשמעינן אמימר דלא איצטריך למיבדקיה כשבא בסי' אחד כל כמה דלא חזינן ליה דדריס מיהו למיכתב ייתורא דנשר משום הכי אין סברא כלל דכיון דאפשר למיקם עליה ולמיבדקיה ולמיחזי דלא דריס וליכא למיטעי מידי לא הוה למיכתב קרא יתירא משום הכי ועוד דאם כן לא אתי קרא לאשמעינן לא איסורא ולא היתרא אלא מילתא בעלמא וא"כ לא הוי נשר דומיא דשאר כל עופות טמאים דכתבינהו רחמנא לאשמעינן דדוקא הנך אסירי אבל כל העופות שבעולם מותרין וברייתא דר' חייא נמי אשמעינן דעוף הבא בסי' אחד מארבעה סימנים טהור ובלבד שיכיר בו שאינו מעשרים וארבע עופות כדפי' רש"י ז"ל ואין צריך לבודקו אי דריס אי לא דודאי לא דריס דאי דרים נמצא דהוה ליה שלשה סימני טומאה ופרס עזניה הוא והרי הוא מכירו שאינו פרס ועזניה ולפי זה אתי שפיר הא דאמר אמימר מאי איכא משום פרס ועזניה כו' משום דפרס או עזניה על כרחך חד מנייהו דריס ודאי אבל למה שכתבו התוספות דאותו סימן אחד היינו דאין דורס לא ניחא קצת הא דקאמר מאי איכא משום פרס ועזניה דמשמע דחד מנייהו ודאי לא דריס והא ליתא דהא איכא למימר דתרוייהו דרסי ולפי מה שפי' מתני' דקתני כל עוף הדורס טמא ניחא טפי דבכל ענין איירי בין אית ליה תלתא סימני טהרה דאיכא למימר מי"ט עופות הוא בין אית ליה תרתי סימני טהרה דאיכא למימר עורב הוא בין אית ליה חדא דאיכא למימר פרס ועזניה הוא לרב נחמן משום דשכיחי ולאמימר אף על גב דלא שכיחי דכיון דאית ליה תלת סימני טומאה על כרחין אמרינן דקא מיעקרא מהתם ואתי להכא באקראי כדפירש"י וסיפא דקתני כל שיש לי אצבע יתירה כו' ארישא סמיך כדפירש"י ז"ל שאם אינו דורס ודאי כגון שבדקנוהו ויש לו עוד שלשה סימנים דהוו להו ארבעה בידוע שהוא טהור וכל עיקר משנתנו לא אתי אלא לאשמעינן ארבעה סימנים של טהרה כמה שכתבו התוספות לעיל דליכא דמתני' בו או קתני שאם אינו דורס ויש לו אצבע יתירה או זפק וכו' דהא השתא ליכא לספוקי בעורב כיון דעורב דריס דא"כ לאמימר דאית ליה דלא חיישינן לפרס ועזניה כיון דלא שכיחי אמאי קתני שאם אינו דורס ויש לו עוד סימן אחד דטהור והא כיון דודאי לא דריס אע"ג דלית ליה שום סימן אחד נמי טהור אלא ודאי צ"ל דלאו או או קתני ולא באת לאשמעינן אלא דארבעה סימני טהרה נינהו ולפי מה שפירשנו הנך שמנה ספקות דבסמוך צ"ל דלא דרסי ודאי ואית להו שני סימני טומאה ודאי ומספקא לן בהאי קילוף דאי קילוף גמורה הוא טהורה הן דאז יצאו מספק כל עופות הטמאין ואי לאו קילוף הוא הרי יש להן שלשה סימני טומאה ויש להסתפק בפרס ועזניה והא דאמר דפרס ועזניה לא שכיחי בישוב היינו אותן הידועים והמבוררים ובאלו היו מסתפקין לפי שדופין לה כמ"ש התוספות ותרנגולתא דאגמא דבתר הכי י"ל נמי כמ"ש התוספות דמתחילה היו סבורים דלא דרסה ובהאי סימנא לחודא היו אוכלין אותה דלא חיישינן לפרס ועזניה דלא שכיחי וטפי נראה לומר דמתחילה היו סבורים דלא דרסה ואית לה נמי עוד שני סימני טהרה וחד סימן טומאה וכיון שהיו סבורים דלא דרסה נמצא דיצא מספק כל עופות טמאין וכיון דחזי דדרסה הוה מספקא להו דלמא עורבתא היא: