אור ברסלב

תורת חיים על חולין· רבי אברהם חיים שור

דף לז

דף לו

ודלמא היינו נבלה היינו מסוכנת פי' קרא דנבלה לא אתי אלא להחמיר אבהמה מסוכנת ולאשמעינן דקאי עלה נמי בלאו אפי' מחיים ומשני לא ס"ד דכתיב וכי ימות וכו' ופריך ודלמא לעולם אימא לך היינו נבלה היינו מסוכנת דקרא דנבלה לא אתי אלא להחמיר אמסוכנת מיהו מחיים בעשה דלא אתי להחמיר עלה אלא לאחר מיתה לאשמעינן דלאחר מיתה קאי עלה נמי בלאו:

השתא מסוכנת דלא מיחסרא אסירא טרפה מיבעי כתבו התוספות וכי תימא איצטריך לטרפה דלא מיחסרא כגון דיתיר וכו' לא ידענא דהא פשטא דקרא דובשר בשדה טרפה לא תאכלו על כרחך לאו ביתיר איירי:

ודלמא היינו טרפה היינו מסוכנת ולעבור עליו בעשה ולא תעשה נראה דלכך נקט הכא בהדיא ולעבור עליו בעשה ולא תעשה משום דהשתא ניחא טפי הא דמשני א"כ נבלה דכתב רחמנא למה לי ומה מחיים קאי עלה בלאו ועשה כו':

שלא הרהרתי ביום לבא לידי טומאה בלילה נראה דהיינו דלא כתיב הנה נפשי לא טמאתי משום דהוה משמע שלא טמאתי נפשי בידים אבל לא מטומאה משמע שלא גרמתי טומאה לנפשי והיינו על ידי הרהור ואתי שפיר דלא מפרש שלא טימא נפשו בשרץ ונבלה אף על גב דשאר כהנים מותרים ליגע בשרץ ונבלה משום דאם כן לא טמאתי מיבעיא ליה:

תוכן העניינים

תורת חיים על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה