אור ברסלב

תורת חיים על חולין· רבי אברהם חיים שור

דף ב

הכל שוחטין פרק ראשון

הכל שוחטין וכל הכל לכתחילה הוא ואם תאמר אמאי נקט וכל הכל לכתחילה הוא ולא קאמר והכל לכתחילה הוא וליכא למימר דרב אחא הוה ידע דאיכא נמי הכל דלכתחילה הוא ולא פריך אלא כיון דלא' כולן לכתחילה נינהו א"כ ממאי דהכל דהכא לכתחילה הוא דתיקשי לך דלמא דיעבד הוא דא"כ מאי קא מהדר ליה רב אשי בסמוך וכל הכל לאו לכתחילה הוא וכו' הא רב אחא נמי הוה ידע דאיכא הכל לכתחילה הוא ולא הוה פריך אלא ממאי דהכל דהכא לכתחילה הוא ועוד דמאי קאמר רב אשי וכל הכל לאו לכתחילה וכי הוא לא ידע דאיכא לאקשויי דאע"ג דאיכא נמי הכל דלכתחילה לה הוא אכתי ממאי דהכל דהכא לכתחילה הוא דתיקשי לך. לכך נראה דרב אחא מעיקרא הוה בעי לאקשויי לרב אשי קושיא אלימתא ולמימר דהכל שוחטין ע"כ לכתחילה הוא דהוה סבר דדוחק הוא לחלק בין הכל להכל דאי משכחת לה דהכל לכתחילה הוא אפי' חד זימנא צ"ל דכולהו לכתחילה נינהו וכן איפכא ולכך נקט וכל הכל לכתחילה הוא דכיון דאמרה הכל שוחטין לכתחילה צ"ל דאית לך דכולהו לכתחילה נינהו כיון דאין סברא לחלק בינייהו והא אדרבא כולהו דיעבד נינהו דכיון דאשכחן הכל מעריכין דדיעבד הוא נמי כו' ע"כ דיעבד נינהו ולהכי קאמר וכל הכל ולא קאמר והכל לכתחילה הוא דאתי לאורויי ליה סברתו הא דנראה לו דוחק לחלק בין הכל להכל וא"כ הכל שוחשין על כרחך לאו לכחחילה הוא דהוי קושיא אלימתא ספי ממאי דמסיק ורב אשי לפי דבריו אהדרי ליה וקאמר וכל הכל לאו לכתחילה הוא כלומר כיון דאשכחן נמי הכל דלכתחילה הוא על כרחך צריך לחלק בין הכל להכל ואיכא למימר דהכל שוחטין נמי לכתחילה הוא ולהכי קא הדר ביה רב אחא וקאמר ליה אין איכא הכל דלכתחילה וכו' וליכא פירכא אלימתא דליכא הכרח לומר דהכל שוחטין דיעבד הוא אבל מ"מ אכתי איכא למיפרך ממאי דלכתחילה הוא דתיקשי לך. והשתא ניחא מה שפירש"י ז"ל וכל הכל לאו לכתחילה וכי אין לך הכל שהוא לכתחילה לאפוקי רב אחא דאמר וכל הכל לכתחילה הוא דבעו למימר דכל הכל דיעבד נינהו:

שמא יקלקלו את שחיטתן כתבו התו' ויש מפרשים דגרסי' לקמן רבה אבל רבא לא וכו' ולדידהו פירושו של רש"י ז"ל ניחא מיהו על רש"י ז"ל קשה שכתב לקמן באוקימתא שתא דאביי שמא ישהו לקמן מפרש אתאי נקט לשון עתיד והיינו לאשמעינן שאין מוסרין להן חולין לכתחילה ואפי' אחרים רואין אותן כמו שכתב בהדיא באוקימתא דרבה בר עולא א"כ ס"ל דאביי דייק בין יקלקלו לקלקלו ואביי לא חייש בהא דלא קתני ואם שחטו ואית ליה דוכולן ששחטו אחרש שוטה וקטן לחודא קאי וא"כ למה ליה למיתני יקלקלו הא מסיפא שמעינן לה מדקתני וכולן ששחטו ואחרים רואין כו' דמשמע דיעבד דוקא ויש לפרש דרש"י ז"ל אית ליה דאי לאו דיוקא דיקלקלו מסיפא לא שמעינן לה דאיכא למימר דהוא הדין לכתחילה נמי מוסרין להן באחרים רואין ואיידי דתנא רישא דיעבד דחרש שוטה וקטן אפילו דיעבד נמי לא תני סיפא נמי דיעבד והתו' לא ניחא להו למימר הכי דא"כ ליתני ואם אחרים רואין אותן שחיטתן כשרה דמשמע דיעבד מדקתני נמי וכולן ששחטו משמע דיעבד דוקא:

דאי דיעבד תרתי דיעבד למה לי פירש"י ז"ל דהוה ליה למיתני שחיטת הכל כשרה וטפי נראה דה"ל למיתני הכל שחיטתן כשרה או הכל ששחטו שחיטתן כשרה דשחיטה לאו מידי מעליותא היא ולאו אורחא למיפתח מסכתא במידי דלאו מעליא דלהכי פתח מסכת פסחים אור לי"ד ולא פתח ותני בהדיא ליל י"ד עוד פירש"י ז"ל א"כ ליהני הכל שוחטין לחודיה כדתנן גבי מעריכין ונודרין ולא מפרש למה לי למיתני הכל שוחטין ואיצטריך לפרושי ושחיטתן כשרה למימר כו' וקשה דלמה גבי מעריכין ונודרין שאני דלא איצטריך לפרושי כיון דקרא כתיב וכי תחדל לנדור וגו' דמשמע הא אם תדיר יהיה בך חטא אבל הכא איכא למימר דהכל שוחטין לכתחילה קאמר לכך איצטריך לפרושי ושחיטתו כשרה. וכיון דאיכא למימר דושתיטתן כשרה פירושא קא מפרש לה להכל שוחטין דרישא א"כ איכא למימר דשחיטת הכל כשרה נמי לא ניחא ליה למיתני משום דניחא ליה למיתני לשון התנאים כמו הכל סומכין כדפירש"י ז"ל לעיל ולא קתני תרתי דיעבד אלא פירושי קא מפרש לה להכל שוחטין לכ"נ דלישנא דושחיטתן כשרה פשיטא דלאו פירושא הוא דוי"ו דושחיטתן משמע דמלתא באפי נפשיה הוא וכן משמע קצת מדפריך תרתי דיעבד למה לי משמע דפשיטא ליה דתרתי מילי נינהו מדלא קאמר דאי דיעבד פירושא למה לי מ"ש מהכל מעריכין דלא מפרש וכיון דושחיטתן כשרה על כרחך לאו פירושא הוא פריך שפיר דאי דיעבד תרתי דיעבד למה לי ניתני הכל שוחטין לחודיה דהא ליכא למימר דחייש התנא דלא תימא הכל שוחטין לכתחילה קאמר דא"כ השתא נמי דתני ושחיטתן כשרה אכתי איכא למימר דהכל שוחטין לכתחילה קאמר כיון דושחיטתן כשרה ע"כ לאו פירושא הוא אלא ודאי לא חייש התנא מידי וא"כ תרתי דיעבד למה לי אלא ע"כ הכל שוחטין לכתחילה קאמר:

האי טמא ואמאי במאי קצת תימא דלא פריך הכי לפרק כל הפסולים דקתני בהדיא שהשחיטה כשרה בטמאים דהכא לאו בהדיא קתני לה אלא אוקימתא בעלמא היא ואיכא נמי לאוקמי מתניתין כשאר אמוראי וכל שכן דמסיק לקמן דודאי התם עיקר כיון דבקדשים קאי ויש לומר דהתם לא מצי פריך דאיכא למימר לעולם דאיטמי במת והא דשחיסתן כשרה בדיעבד משום דמפרכסת הרי היא כחיה מיהו לכתחילה לא דחיישינן שפא יגע אחר פירכוס אבל הכא פריך שפיר דכיון דמוקי לה בסכין ארוכה דוקא ולא מוקי לה אפי' בסכין קצרה ובחולין שנעשו על טהרת הקדש שוחט לכתחילה משום דמפרכסת הרי היא כחיה ובמוקדשין לכתחילה לא שמא יגע אחר פירכוס ובדיעבד כשרה כיון דמפרכסת הרי היא כחיה אלא ודאי צ"ל דמפרכסת מטמא טומאת אוכלין אי נמי צריך לומר דאף על גב דמפרכסת הרי היא כחיה מכל מקום היכא דנגע להדיא שחיטתו פסולה במוקדשין אפילו דיעבד לכך פריך דאיטמי במאי:

תוכן העניינים

תורת חיים על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה