אור ברסלב

תורת חיים על בבא קמא· רבי אברהם חיים שור

דף פו

דף פה

ערום בר בשת הוא כתבו התוס' דפריך אם הוא ערום היאך הערימו וזה דוחק דאין הלשון משמע כן לכך נראה כדפי' רש"י ז"ל דפריך מי הוי בר בושת כיון דאין מקפיד לילך ערום והא דלא פריך אמתני' יש לומר כמו שכתבו התוס' דפשיטא דערום בר בשת הוא ואם רוקק בו או סטרו אבל ברייתא משמע ליה שמביישהו במה שמגלהו ומערימו וכיון דברייתא איירי שמגלהו ומערימו א"כ ע"כ צ"ל דערום דברייתא לאו שכל גופו ערום קאמר דאם כל גופו ערום היאך הערימו אלא במקצתו ערום איירי כדמסיק וקא ס"ד דאיהו גופיה כרכינהו למאניה ואתא הוא דלינהו טפי דלא אסיק אדעתיה דאתי זיקה כרכינהו ולכך פריך ערום בר בשת הוא דכיון דאיהו גופיה כרכינהו למאני' כי אתא הוא דלינהו טפי מאי הוי דכיון דאין מקפיד על כך מי הוי בר בשת ומשני דאתי זיקא כרכינהו ולעולם מקפיד הוא:

וכן היה ר"י פוטרו מכל דינים שבתורה תימה א"כ מאי איריא דפטר ר' יהודה בשת לעיל ולמה לי גזירה שוה דעיניך עיניך והתוספות כתבו דאי לאו דגלי ג"ש דעיניך לפטור סומא הוה סברא למידרש גבי גלות כרבי מאיר וכן משמע דהא בהא תליא מדקאמר וכן היה ר"י פוטר מחייבי גליות וכו' ולא קאמר סומא אין לו בשת ופטור מחייבי גליות וכו' מדקאמר וכן משמע דהא בהא תליא ולכך באידך תרתי בדמייתי נמי נקט לשון וכן ובכולהו נקט תחילה הא דסומא אין לו בשת משום דכל הנך דרשות תלויין בדרשה דסומא מיהו קשה מה נפשך אי משום דפטר קרא סומא מבשת סברא הוא למיפטריה בכל מקום אם כן כל הנך קראי למה לי ואי אין סברא למיפטריה אלא היכא דגלי קרא אם כן אכתי מנא ליה לר"י דלא דרשינן בגלות כר' מאיר דלמא שאני בשת דגלי קרא ועוד דאין סברא לומר דס"ל לר"י דאי לאו ג"ש דעיניך הוה דרשינן בגלות כר' מאיר כיון דלדידיה איצטריך קרא לפרט למתכוין ועוד יש לדקדק דקאמר לעיל מאי טעמא דר"י אמר לך ואשר יבא את רעהו ביער לחטוב עצים ואפי' סומא כתב רחמנא בלא ראות למעוטי אמאי לא קאמר בקצרה מ"ט דר"י דכתיב בלא ראות למעוטי סומא על כן נראה לפרש דודאי הא בהא תליא דס"ל לר"י אי לאו גזירה שוה דעיניך מסתבר למימר דסומא פטור מכל המצות שבתורה אפילו בלא שום דרשה דסומא חשוב כמת וכתיב במתים חפשי מן המצות ולכך אי לאו ג"ש הוה אמינא דאדרבא בלא ראות ריבויא הוא ואתי לרבות סומא שאינו רואה דמחייב גלות אבל השתא דכתב לן קרא ג"ש דעיניך לאשמעינן דסומא פטור מבשת על כרחך צריך לומר דאי לאו שום קרא מסתבר למימר דסומא חייב בכל המצות ואם כן צריך לומר דבלא ראות מיעוטא הוא דלרבות לא איצטריך קרא דסברא הוא דסומא חייב מדאיצטריך ג"ש דעיניך והיינו דקאמר ש"ס מ"ט דר"י אמר לך ואשר יבא את רעהו ביער וכו' כלומר מדאיצטריך ג"ש דעיניך שמעינן דקרא דאשר יבא את רעהו ביער אפילו בסומא איירי כיון דסתמא כתיב ואם כן בלא ראות למה לי לרבות סומא אלא ודאי אדרבא למעוטי אתיא. ואין להקשות דאמאי לא קאמר ש"ס דטעמא דר"מ משום דס"ל דבלא ראות אתי לרבות סומא דלא ניחא ליה למימר דר"מ לית ליה ג"ש דעיניך דמסתבר טפי למימר דר"מ לא פליג אדרבי יהודה בהא דקאמר סומא אין לו בשת:

תוכן העניינים

תורת חיים על בבא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה