אור ברסלב

תורת חיים על בבא קמא· רבי אברהם חיים שור

דף עט

דף עח

תיקנו משיכה בשומרין או לא כתבו התוספות דהא לא קמיבעיא ליה אי מתחייב כל חד וחד כדיניה משעת משיכה דמלתא דפשיטא הוא דאם לא כן מאימתי דליכא למימר משעת מלאכה דשומר חנם ושומר שכר כיון דאסורין לעשות מלאכה בפקדון פשיטא דמשעת משיכה דמתחייבים ובשואל נמי ליכא לאוקמי בכהאי גוונא דהא בהשואל תנן אם אמר לו השואל שלח כו' אלא אומר ר"י דלענין חזרה קמיבעיא ליה ולא מיתוקמא אלא בשואל ושוכר דבשומר חנם לא שייך למימר הכי דאם המפקיד רוצה למיהדר ביה אמאי יעכב הנפקד על ידו וזה נראה דוחק מדנקט סתמא תקנו משיכה בשומרים משמע דבכולהו ארבעה שומרין איירי ודוחק נמי לאוקמי דוקא לענין חזרה מדקא בעי סתמא משמע דבכל ענין קמיבעיא ליה הן לענין חזרה הן להתחייב כל חד וחד כדיניה. ועוד מדקאמר בסמוך כדרך שתיקנו משיכה בלקוחות כך תקנו משיכה בשומרין משמע דהא דתיקנו משיכה בשומרין לא אתי לאפוקי בשעת מלאכה אלא אתי לאפוקי קודם משיכה דומיא דהא דתיקנו משיכה בלקוחות דאתי לאפוקי קודם משיכה שלא יאמר לו נשרפו חטיך בעלייה לכך נראה דקמיבעיא ליה תקנו משיכה בשומרין הן לענין חזרה הן לענין חיוב אונסין שלא יתחייב עד שימשוך או דלמא משעה שקבל עליו לשמור אע"פ שלא משך מתחייב ופשיט ליה מדתנן היה מושכו ויוצא ומת ברשות בעלים פטור מאי לאו שומר ומדפטור גנב אע"ג דמסרו לשומר וקבל עליו לשמור שמע מיניה דתיקנו משיכה בשומרין והשתא ניחא דלא מייתי סיפא דקתני הגביהו או שהוציא מרשות בעלים ומת חייב דמרישא דקתני פטור פשיט ליה אבל למ"ש התוס' דמהא דקתני חייב פשיט ליה הוה ליה לאתויי סיפא וכן משמע מפירוש רש"י ז"ל דקא מיבעיא ליה אי תקנו משיכה בשומרין ולא יתחייב שומר עד שימשוך ולא קודם לכן וכיון דפשיט ליה דתיקנו משיכה בשומרין אם כן אין שומר מתחייב בשמירה עד שימשוך וכן כתב הטור בסימן רצ"א בשם הרמב"ם זכרונו לברכה שאין השומר חייב כשמקבל עליו לשמור עד שימשוך ובמקום שמשיכה קונה וכתב שהתוספות והרא"ש זכרונו לברכה חלקו עליו וסבירא להו דמיד כשהשומר מקבל עליו לשמור חייב ואם תאמר והא תנן בפ' האומנין הנח לפני הוי שומר חנם והוא הדין שומר שכר בגניבה ואבידה משמע דבלא משיכה נמי מתחייב שומר כבר כתב הרב המגיד זכרונו לברכה בפרק שני מהלכות שכירות דהרשב"א ז"ל הקשה קושיא זאת ותירץ דהא דהנח לפניו בסמטא ובתוך ארבע אמותיו איירי. ובש"ע סי' רצ"א הביא דעת התוספות והרא"ש זכרונו לברכה ודעת הרמב"ם זכרונו לברכה ולא הכריע ולפי מה שכתבתי דברי הרמב"ם עיקר:

כדרך שתקנו משיכה בלקוחות מדלא קאמר כשם שתקנו משיכה בלקוחות כדאמר בתר הכי כשם שהקרקע נקנית כו' נראה דאתי לאשמעינן דמשיכת שומרין משיכה מעלייתא בעינן במקום שמשיכה קונה דהיינו בסמט' כדרך משיכת לקוחות אבל לא ברשות הרבים ולא אמרינן דשומרין כיון דאין קונין קנין גמור משיכתן מהניא אפי' ברשות הרבים וכ"כ הרמב"ם ז"ל שאין השומר חייב עד שימשוך ובמקום שמשיכה קונה:

ור' אבהו מאי טעמא לא אמ' מהאי אבל אר"י ל"ק מ"ט לא אמ' כר' אבהו דקמ"ל דאפי' היכא דטמר נפשיה כההיא דבעלי שכם נמי אית ליה דין גזלן וכ"ש ההיא דר' אבהו א"נ דניחא ליה לאתויי קרא דשופטים דכתיב ברישא:

כיון דמטמרי לאו גזלנא נינהו אע"ג דבהדיא כתיב רחמנא דכתיב ויגזלו מ"מ לענין תשלומי כפל יש לו דין גנב כיון דמטמרי וכן כתבו התוס' בפרק הגוזל בתרא דאפי' למ"ד לסטים מזויין גנב הוא לענין שמשלם כפל מ"מ גזלן הוא דמקרי:

ורבי יוחנן הא דמטמרי כו' כתבו התוספות דלמ"ד לסטים מזויין אע"ג דמטמר גזלן הוא לרבי יוחנן לא צריך להאי טעמא י"ל דלמ"ד גזלן הוא אף על גב דמיטמר היינו נמי מהאי טעמא דאמרינן הא דמיטמר כי היכי דלא ליחזי אינשי וניערקו:

וזה לא השוה כבוד עבד לכבוד קונו פירש רש"י ז"ל אלא כיבוד העבד יותר מקונו ואין הלשון משמע כן דמשמע דכבוד קונו עדיף ליה מכבוד עבד לכך נראה דש"ס לישנא מעליא נקט כאלו אמר זה השוה כבוד קונו לכבוד עבד וזה לא השוה כבוד קונו לכבוד עבד דומיא הא דעשה עין של מטה ואוזן של מטה דנקט נמי לישנא מעליא:

אין מגדלין בהמה דקה כתבו התוספות אפי' בבית קאמר וכן משמע לקמן דפריך והתנן אין מגדלין ואין לרעות דוקא קאמר אבל בבית שרי אמאי לא משני דשאני הא דרבן גמליאל דבבית איירי דקתני סיפא ובלבד שלא תצא ותרעה בעדר כו' דלשון גידול לא שייך אלא בבית מדלא קתני אין מרעין בהמה דקה וכן משמע בפרק זה בורר דמשני ההוא במגדלי איתמר:

תוכן העניינים

תורת חיים על בבא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה