תורת חיים על בבא קמא· רבי אברהם חיים שור
דף סו
גם לבית הלל קשיא אבל תיובתא לא הוי דאיכא למימר דאתי לרבות שינוי החוזר לברייתו לרבי אלעזר דאמר שינוי דממילא קני ולרבה דבסמוך דסבר שינוי החוזר קני כמ"ש התוספות לדידיה י"ל דאתי לרבות שינוי דממילא כגון טלה ונעשה איל:
לימא תיהוי תיובתא דרב פירש"י ז"ל אבל לרב דאמר תברה או שתייה משלם ד' ליכא לאותובי דיכול לשנויי דהך מתניתא כפל ד' וה' דוקא נקט אבל קרן היכא דאשכח כי השתא משלם לכאורה תימה דהא ודאי ליכא למימר הכי כלל דמהיכא תיתי דהקרן יהא כשעת העמדה בדין וכפל ד' וה' יהיה כעין שגנב דאין לחלק בין כפל ד' וה' לקרן אם לא מכח הפסוק ובזה ליכא שום קרא כמ"ש התוספות לעיל מיהו נראה דמ"ש רש"י אבל קרן היכי דאשכח כי השתא משלם היינו היכי דלא משלם אלא קרן לחודא כי ההיא דרבה מכל מקום דוחק הוא לחלק בהכי לכך נראה דלרבה לא קשיא דהא בהדיא נקט האי מאן דגזל חביתא דחמרא מעיקרא שויא זוזי כו' אלמא דביוקרא וזולא איירי ואם כן איכא למימר דברייתא שאני משום דמצי למימר תורא גנבי מינך אבל ביוקרא לא מצי למימר יוקרא גנבי מינך כדפירש רש"י ז"ל בסמוך אבל רב דאמר סתמא תשלומי כפל וד' וה' כשעת העמדה בדין משמע ליה לרבא דמשני טלאים כדמעיקרא כו' דבכולא גונא איירי רב בין לענין יוקרא וזולא בין לענין שמינה להכחשה והה"נ בטלה ונעשה איל. ואף על גב דלעיל מסיק דרב נמי ביוקרא וזולא דוקא איירי רבא ס"ל דוחק לאוקמי בהכי דוקא כיון דסתמא קאמר וקסבר דברייתא דשמינה והכחישה לא קשיא אדרב דאיכא לאוקמי ברייתא בהכחישה בידים כמ"ש התוספות בסמוך בשם ר"ת ז"ל ולעולם רב בכל גונא איירי לכך פריך עליה מהך ברייתא והא דמשני טלאים כדמעיקרא וכולי היינו כדפירש ר"ת ז"ל דרב ודאי בכולי גונא איירי מיהו דוקא היכא דנשתנו למעליותא פשיטא דבהא לא קמיירי רב אע"ג דסתמא קאמר דרב לא אתי אלא לגרע כח הכפל דחיים דקרא משמע לשון יפוי כח וכיון דסבר אחייה לקרן דוקא ולא לכפל ד' וה' אלמא דלגריעותא אמרינן בכפל ד' וה' כשעת העמדה בדין והיינו דאמר טלאים כדמעיקרא פי' טלאים דאיירי בהו ברייתא שנשתנו למעליותא כדמעיקרא דליפות כח ד' וה' לא אמר רב דהכי משמע לישנא דאחייה לקרן כדפי' דמים דאיירי בהו רב כגון שהיה ביוקר והוזל או שמינה והכחישה הוי כשל עכשיו:
שינוי קונה כתיבא ותנינא משום דקרא לאו ראיה גמורה הוא דאיכא למימר אשר גזל על גזילו שלו מוסיף חומש כו' כדאמר רב חסדא לקמן לכך מייתי נמי מתני' דהגוזל עצים והך מתני' לחודא נמי לאו ראיה גמורה היא דאיכא למימר הא דמשלם כשעת הגזילה לאו מדינא אלא מפני תקנת השבים הוא כדאמר בריש פרק הגוזל לכך מייתי נמי הא דתנן לא הספיק וכולי ומשום דהך מתני' לאו בגזל גמור איירי לכך מייתי נמי קרא ומתניתין דהגוזל עצים: