תורת חיים על בבא קמא· רבי אברהם חיים שור
דף לג
כמשפט הזה יעשה לו כמשפט שור בשור וכו' מדלא כתיב משפט וכתיב כמשפט דריש לה ותימא דהאי קרא לענין מיתה כתיב ומנא ליה למידרשיה אנזקין וי"ל מדכתיב נגיחה יתירא או בן יגח או בת יגח דרשינן ליה נמי אנזקין כדאמרינן לקמן בפרק שור שנגח ארבעה וחמשה וע"ש בתוספות ועוד נראה דכמשפט הזה יעשה לו כולי קרא יתירא הוא דאי משום בן ובת ה"ל למיכתב ברישא דקרא וכי יגח שור את איש או את אשה או בן או בת ומת וגומר לכך דריש לה אניזקין:
והתניא מכרו מכור בפרק העור והרוטב גבי הא דבעיא ריש לקיש מר' יוחנן עור הראש של עגל הרך מהו ובתר הכי פריך עליה ממתני' כתבו התוספות דעל מעשה היה שואל היאך הלכה כלומר שלא רצה להורות הלכה לפני רבו אבל הכא ליכא לשנויי הכי דהא אליבא דר' ישמעאל קמבעיא ליה וקיימא לן הלכה כרבי עקיבא מחברו ונראה דרבא ידע הנך תרתי ברייתות דמייתי בסמוך ברייתא קמייתא דרב תחליפא דקתני מכרו אינו מכור ואידך ברייתא דקתני שור תם שהזיק מכרו מכור וקס"ד דתרי תנאי נינהו אליבא דרבי ישמעאל דלרבי ישמעאל מסתבר למימר הכי והכי איכא למימר דמכור משום דבעל חוב הוא וזוזי הוא דמסיק ביה ואיכא למימר דאינו מכור כיון דמשעבד ליה לניזק אבל כרבי עקיבא לא מיתוקמא הא דקתני מכרו מכור ולכך קא בעא מיניה דרב נחמן מכרו מזיק לרבי ישמעאל מהו דממה נפשך הוה פריך ליה מחדא ברייתא והשיב לו רב נחמן דמכרו מכור לרדיא קאמר ולא פליגי כדמסיק בסמוך:
מכרו אינו מכור ואפילו לרבי ישמעאל וכו' לעיל גבי הא דקאמר הקדישו ניזק איכא בינייהו כתבו התוספות דה"מ למימר מכרו מזיק איכא בינייהו דלרבי ישמעאל מכור לרדיא כדאמר בשמעתין ולר"ע אינו מכור וכן משמע מדברי טור ח"מ סימן ת"ז דלר"ע אינו מכור לרדיא שכתב ואפילו אם נשתמש בו הלוקח קודם שנוטלו צריך לשלם לו ולפי זה צ"ל דהא דקאמר מכרו אינו מכור ואפילו לרבי ישמעאל הכי קאמר דלא מיבעי' לר"ע דאינו מכור לגמרי אפילו לרדי' כדקא ס"ד אלא אפילו לרבי ישמעאל אינו מכור מיהא לגופיה כיון דמשעבדא ליה לניזק וא"כ הא דקאמר הקדשו מוקדש אפילו לרבי עקיבא צריך לומר נמי דהכי קאמר דלא מיבעי' לרבי ישמעאל דמוקדש לגמרי אפי' מדאורייתא כדקא ס"ד אלא אפי' לר"ע מוקדש מיהא משום דרבי אבהו ותימא דבסמוך קאמר אמר מר מכרו מכור לרדיא הקדישו מוקדש משום דר' אבהו וכיון דלר' עקיבא אינו מכור אפי' לרדיא על כרחך אידך ברייתא ר' ישמעאל היא וא"כ אמאי קאמר הקדישו מוקדש משום דרבי אבהו הא ר' ישמעאל ס"ל דהקדישו מזיק מוקדש לגמרי אפילו מדאורייתא ועוד קשה כיון דלרבי ישמעאל מוקדש לגמרי אע"ג דמשעבדא לה לניזק א"כ כשמכרו אמאי אינו מכור לגופיה מאי שנא מהקדישו ודוחק לחלק בין הקדש למכר ועוד קשה כיון דלר' ישמעאל הקדישו מזיק מוקדש לגמרי אמאי קאמר לעיל הקדישו ניזק איכא בינייהו משמע דוקא ניזק ולא מזיק והא הקדישו מזיק נמי איכא בינייהו דלר' ישמעאל קדוש ממש ולר"ע סגי ליה בפדיון כל דהו ועוד דצ"ל דהא דקאמר לעולם מזיק ודברי הכל היינו דברייתא איכא לפרושי בין אליבא דרבי ישמעאל בין אליבא דר"ע מיהו ברייתא לא אתיא אלא בחד מנייהו ואין הלשון משמע כן דמשמע דאתי כתרוייהו מדקאמר ודברי הכל על כן נראה דבין לרבי ישמעאל ובין לר"ע מכרו מזיק מכור לרדיא ואינו מכור לגופיה ובין לר"ע ובין לרבי ישמעאל הקדישו מוקדש לאו קדוש ממש אלא משום דר' אבהו והא דקאמר לעולם מזיק ודברי הכל היינו דאתי' כתרווייהו דמכרו אינו מכור דקתני ברייתא היינו לגופיה אבל לרדיא מכור והא דקאמר ואפי' לר' ישמעאל לאו משום דלר' עקיבא ניחא טפי דלדידיה אינו מכור לגמרי קאמר אלא לאפוקי ממאי דס"ד דלא אתיא כרבי ישמעאל קאמר ואפילו לרבי ישמעאל מיהו לרבי עקיבא נמי אינו מכור לגופיה קאמר וכן הא דקאמר הקדישו מוקדש אפי' לר"ע לאפוקי ממאי דס"ד נקט אפי' לר"ע מיהו לרבי ישמעאל נמי הקדישו מוקדש משום דר' אבהו הוא ואידך ברייתא אתיא נמי כתרוייהו לכך מפרש ש"ס דמכרו מכור לרדיא והקדישו מוקדש משום דר' אבהו וכן משמע מדברי הרמב"ם ז"ל דלר"ע נמי מכור לרדיא שכתב בפרק ח' מהלכות נ"מ שור תם שהזיק אם מכרו המזיק אף על פי שהוא מכור הרי הניזק גובה הימנו מדכתב אף על פי שהוא מכור על כרחך לרדיא קאמר שהוא מכור והיינו אפילו לרבי עקיבא דהא קי"ל כוותיה וכן כתב שם הרב המגיד מיהו מ"ש הרב המגיד שם דלרבי ישמעאל דאמר ב"ח הוא לא צריכינן לדרבי אבהו דבריו תמוהין ואין להקשות לר"ע אמאי מכור לרדיא הא שורו של ניזק הוא דכיון דעדיין לא עמד בדין כשל מזיק דמי: