אור ברסלב

תורת חיים על בבא קמא· רבי אברהם חיים שור

דף ל

דף כט

בנר חנוכה פטור מפני שהוא רשות מצוה תימא מדקאמר מפני שהוא רשות מצוה משמע דברשות בית דין אינו פוטר וא"כ בכל אלו שאמרו מותרין לקלקל ברשות הרבים אמאי פוטר ר"י אם הזיקו הא לא הוי רשות מצוה ויש לומר דאע"ג דרבי יהודה מחייב ברשות בית דין שאני הכא שעל מנת כן הנחיל יהושע את הארץ כדקתני טעמא בהדיא גבי זבלים אדם מוציא זבלו לר"ה וכו' שעל מנת כן הנחיל יהושע את הארץ דלאו דוקא לענין זבלים בלבד אמרינן הכי אלא הוא הדין לענין שאר מקלקלין כגון פותקין ביבותיהן וכו' וכן איתא בהדיא בתוספתא דמכילתין בפ"ב דלאו לענין זבלים בלבד אמרינן שע"מ כן הנחיל יהושע את הארץ וכיון דמעיקרא לא ניתנו ערי ישראל אלא בתנאי זה לכך פטור אבל רשות ב"ד לא מהני למיפטר אלא א"כ במקום מצוה:

לימא כהני תנאי המוציא תבנו וקשו וכו' פי' רש"י ז"ל במתניתין דרבן שמעון בן גמליאל שמעיה לתנא קמא דלא קניס אלא שבחא אבל גופא לא כדקתני בברייתא בגמ' ואתי רשב"ג למימר דגוף נמי כל הקודם בו זכה משמע דסבירא ליה דהא דקאמר בהלכה ואין מורין כן קא מיפלגי דיחויא בעלמא הוא וכן כתב בית יוסף על דברי הרמב"ם ז"ל וכן משמע מדברי התוס' שכתבו אי נמי ס"ד דוקא אתבנו וקשו וכו' משמע דלפי האמת בקנסו גופן אטו שבחן קמיפלגי דבמתניתין לא שייך למימר דפליגי בהלכה ואין מורין כן ותימא כיון דלפי המסקנא נמי פליגי תנא קמא ורשב"ג אי קנסינן גופן משום שבחן או לא א"כ מאי פריך לעיל אדרבא מדתנן ההופך את הגלל בר"ה והוזק בהן אחר חייב בנזקו ואלו כל הקודם זכה לא קתני והא תנא קמא ס"ל דלא קנסינן גופן אטו שבחן ולהכי לא קתני גבי גלל דכל הקודם זכה ורב דקניס כרשב"ג ס"ל ועוד תימא כיון דת"ק ורשב"ג לא פליגי אלא אי קנסינן גופן משום שבחן או לא א"כ אמאי נקט רשב"ג כל המקלקלין בר"ה וכו' ולא נקט נמי תבנו וקשו דומיא דתנא קמא ועוד דקאמר לזעירי ודאי תנאי היא אמאי פשיט ליה הא זעירי נמי מצי לשנויי דפליגי לענין שבחא בהלכה ואין מורין כן דהא שבחא נמי לאו דינא הוא אלא קנסא וקסבר תנא קמא דהלכה הוא ואין מורין כן ועוד דקאמר לימא כהני תנאי אמאי לא מייתי מתניתין דע"כ רשב"ג אגופן נמי קניס דאי לאו הכי במאי פליג את"ק כמ"ש התוספות ועוד דבתוספתא דמכילתין בפרק שני משמע בהדיא דרשב"ג אהופך את הגלל נמי פליג דקתני התם המוציא תבנו וקשו לר"ה לזבלים ובא אחר והוזק בהן חייב וכל הקודם בהן זכה אהופך את הגלל לזכות בה בר"ה ובא אחר והוזק בה חייב ואסורה משום גזל רשב"ג אומר כל המקלקלין בר"ה מותרין משום גזל על כן נראה דבמתני' פליגי בחדא ובברייתא פליגי בתרתי תנא קמא דמתני' ס"ל דדוקא בקש ותבן דאית ביה שבחא אמרינן דכל הקודם זכה אבל בשאר מקלקלין דלית בהו שבחא לא אמרינן הכי ורשב"ג סבר דכל המקלקלין אע"ג דלית בהו שבחא כלל כגון גלל כל הקודם בו זכה כדקתני בתוספתא ולרב אשי דלעיל פליגי נמי דלת"ק אינו חייב בנזקו אלא בתבנו וקשו דמשרקי ולרשב"ג חייב בנזקו בכל מקלקלין אע"ג דלא משרקי ובברייתא פליגי בתרתי דלת"ק תבנו וקשו דוקא ולרשב"ג כל המקלקלים ומדקאמר ת"ק דאסורין משום גזל משמע דפליגי נמי פלוגתא אחריתי וקס"ד דפליגי אי קנסינן גופן משום שבחן או לא וניחא השתא הא דקאמר לזעירי ודאי תנאי היא דרשב"ג כל המקלקלין קאמר אפילו לית בהו שבחא וזעירי אמר בשבחן אין בגופן לא ומסיק דבהלכה ואין מורין כן קמיפלגי דלת"ק בין בגופן בין בשבחן הלכה ואין מורין כן ולרשב"ג בין בגופן בין בשבחן הלכה ומורין כן. מיהו קשה למאי דס"ד דפליגי אי קנסינן גופן משום שבחן מאי איצטריך ליה לרשב"ג למימר דמותרין משום גזל בהא דקאמר כל הקודם בהן זכה סגי ליה כיון דכל המקלקלין דקאמר היינו אע"ג דלית בהו שבחא וי"ל משום דת"ק נקט תרתי נקט איהו נמי תרתי דעליה קאי דאהא דקאמר ת"ק דלא קנסו אלא בתבנו וקשו דאית ביה שבחא קאמר איהו דבכל המקלקלין קנסו ואהא דקאמר ת"ק דאפילו בדבר דאית ביה שבחא לא קנסו אלא בשבחן בגופן לא קאמר איהו דקנסו אפילו בגופן:

תוכן העניינים

תורת חיים על בבא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה