תורת חיים על בבא מציעא· רבי אברהם חיים שור
דף קא
מאי איריא מציק אפי' אין מציק נמי והשדה באה ליד עובדי כוכבים מיום שכבשוה א"י אלא מאי שדה אבותיו שדה אבותיו ממה שהעובדי כוכבים גזלה מהן וה"ה אם היה קנאה מהן נמי הוה דינא הכי אלא דבארץ ישראל איירי ואסור למכור שדה לעובדי כוכבים בארץ ישראל מדכתיב לא תחנם לא תתן להם חנייה בקרקע לכך נקט מציק וטעמא לאו משום דהחמירו רבנן ליתן מעשר דהא אין קנין לעובדי כוכבים בארץ ישראל ומקבל לאו כחופר דמי אלא קנסא הוא משום יישוב ארץ ישראל שלא תשאר ביד עובדי כוכבים וימכרנה לישראל דאיידי דחביבה עליה טפי אזיל מקבל לה ולא ימכרנה עובדי כוכבים לכך קנסוה לעשר תחילה כדי שלא יקבלנה ותשאר בורה ביד עובדי כוכבים וימכרנה לישראל אבל אחר לא קנסוה דבאזהרה בעלמא סגי ליה כמ"ש התוס' דמשום יישוב ארץ ישראל קיימא לן דאפי' בשבת מותר לקנות בית מן העובדי כוכבים בארץ ישראל כמ"ש הטור סי' ש"ו ולהכי מייתי ליה הכא דדמיא ממש לההוא דלעיל דאין שומעין לו ליטול זיתי נמי משום יישוב ארץ ישראל ובתרוייהו קאמר רבי ירמיה כגון דא צריכה רבה דאין סברא לומר שיפסיד אדם משום יישוב ארץ ישראל. ונראה דלמסקנא תנא קמא דאמר החוכר שדה מן העובדי כוכבים מעשר ונותן לו טעמא לאו משום דהחמירו מדרבנן לחוד אלא טעמא נמי משום קנסא הוא דקנסוה שלא יחכור מן העובדי כוכבים ונמצאת השדה בורה בידו וימכרנה לישראל וכן כתב בהדיא הרמב"ם ז"ל בפרק ששי מהלכות מעשר מיהו דוקא מוכר דכי פורע חובתו דמי שייך להחמיר בו לכך קנסוה אבל מקבל לא ור' יהודה מוסיף דאף המקבל אם הוא של אבותיו ממש קנסינן ליה שלא יקבלנה כדי שימכרנה העכו"ם לישראל:
אלא א"כ הודיעו ל' יום מעיקרא כתב הרמב"ם ז"ל בפ"ו מהלכות שכירות קבעו לו ל' לפני החג אם נשאר מן השלשים אפילו יום אחד לאחר החג אינו יכול להוציאו עד מוצאי הפסח והוא שיודיעו שלשים יום מקודם ע"כ אע"ג דשלשים יום קודם מוצאי הפסח עדיין ימות הגשמים הן י"ל דהכי שיערו חכמים דבין בימות החמה בין בימות הגשמים יכול אדם לשכור בית דירה במשך שלשים יום אלא דבימות הגשמים כיון דהכל מצויין בבתיהן אינו מוצא לשכור דירה פנויה דאפילו שוכרה אינו יכול לדור בה עד שיגיעו ימות החמה ותימה כיון דשיערו חכמים דבכרכים הוי י"ב חדש כמו ל' יום בעיירו' א"כ מאי משני להודיע קתני אכתי תיקשה אמאי סגי בכרכים בשנים עשר חדש ואלו מלו ליה יומא דשכירות בימות הגשמים מפיק ליה והא לא שכיח ביתא למיגר דמאי שנא משלשים יום דעיירו' דכי מלו להו בימות הגשמים אפילו יום אחד לא הוי הודעא דדוקא שלשים יום שלמים בעינן ה"נ בשנים עשר חדש דכרכים י"ב חדש שלמים בעינן וכי מלו להו בימות הגשמים אמאי מפיק ליה הא לא משכח ביתא לדור בו מיד וי"ל דבימות הגשמים נהי דלא מצי לשכור דירה פנויה שידור בה מיד מ"מ זמנין מוצא לשכור אפילו בימות הגשמים דירה פנויה שידור בה מיד ושערו חכמים דהודעת ימות החמה לחוד לא סגיא בכרכים אלא בעי נמי ימות הגשמים דהיינו י"ב חדש דבימות הגשמים נמי לפעמים אדם מוצא לשכור דירה פנויה ובעיירות שיערו דתני בהודעת שלשים יום בימות החמה לחוד אבל בהודעא דימות הגשמים לא סגיא כיון דלא שכיחי בתים פנוים והא דאינו יכול להוציאו מן החג עד הפסח אפילו הודיעו תשעה ועשרים יום קודם החג ולא אמרי' שיוציאו אפילו ביבמות הגשמים אחר חדש או חדשים כיון דבימות הגשמים נמי אפשר לשכור דירה פנויה לפעמים ונימא דחדש או חדשים ויותר ישלים מיהא חד יומא דחסר ליה מימות החמה יש לומר כיון דע"כ צריך להודיעו בימות החמה לא בצרינן לי' מתלתין יומין דרוב שיעורי דרבנן הכי הוא כמו זמן בית דין ל' יום סתם נזירות ל' יום סתם הלואה שלשים יום שואלין בהלכות פסח שלשים יום וכמ"ש התוספות בפ' הבית והעליה:
הוה טרחנא ומותיבנא ביה איניש מעליא מדלא נקט סתמא דהוה טרחנא ומותיבנא ביה איניש משמע שאפי' אם השוכר רוצה להעמיד לו אדם אחר במקומו אם הוא אינו הגון אין המשכיר צריך לקבלו דמצי למימר אנא הוה טרחנא ומותיבנא ביה איניש מעליא וכן כתב בש"ע: