אור ברסלב

תורת חיים על בבא מציעא· רבי אברהם חיים שור

דף עה

דף עד

לוה עליה כמה כורין שאנו רואין כאלו לוה סאה כנגד סאה שיש לו ונמצא שיש לו שתים ואח"כ רואין כאלו לוה שתים כנגד שתים שיש לו וכן לעולם דכיון דהלואת סאה בסאה דרבנן הקילו בו:

אבל חכמים אומרים לוים סתם ופורעים סתם נקט פורעים סתם לפי שאמר לעיל שאם לא קצץ בשעת הלואה צריך לקצוץ בשעת פרעון דקאמר אם לא קצת הוקרו נותן דמיהם קמשמע לן בככרות לא מיבעיא דלווין סתם שאין צריך לקצוץ בשעת הלואה דלא חיישינן שמא תתייקר אלא אפי' פורעין סתם שאפי' נתייקרו בשעת פרעון אינו קוצץ דמיהן ופורש אלא פור' סתם דבככרות הקילו:

אמר רב הונא יש לו סאה לוה סאה ולעיל דאמר רב הונא לוין על השער שבשוק וכתבו שם התוספות דלפי' בה"ג דאיירי בסאה בסאה מיירי ביש לו מעות או יש לו מעט כדרבי יצחק בסוף פירקין אע"ג דרב הונא פליג הכא אדרבי יצחק מ"מ נפקא מינה לדידן דקיימא לן כרב הונא דלעיל וכדרב יצחק דהכא מותוקמא הא דרב הונא דלעיל אפילו ביש לו מעט:

מותר לאדם להלות בניו ובני ביתו ברבי' בסמוכים על שלחנו איירי דכיון דהכל משלו אין כאן רבית:

יש רבית מוקדמת ויש רבית מאוחרת נראה דאיכא אסמכתא מקרא מדכתיב את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך ולא כתיב תמי ואת אכלך לא תתן במרבית אלא להכי הקדים הכתוב חד זימנא את הרבית להלואה וחד זימנא איחר הכתוב את הרבית להלואה רמז לרבית מוקדמת ולרבים מאוחרת דאסור:

ומשום לא תהיה לו כנושה לכאורה תימה דלא תהיה לו כנושה לאו במלוה ברבי' תליא דכל המלוה את חבירו אפי' בחנם כשהוא דוחקו לשלם ואין לו עובר בלא תהיה לו כנושה וי"ל דהמלוה את חבירו בחנם אע"פ שקובע לו זמן לפרעון אפילו הכי כשמגיע הזמן ואין לו לשלם אין המלוה דוחקו לשלם כי אינו חושש אם ימתין לו עוד זמן מה לכך מסתמא אינו עובר בלא תהיה לו כנושה אבל המלוה את חבירו בריבית וקובע לו זמן מיד כשמגי' זמנו הוא דוחקו לשלם כי חושש הוא שלא יהיו מעותיו בטלות אצל הלוה אפילו שעה אחת כיון דמעיקרא לא הלוה לו אלא אדעתא דאגר נטר:

כאלו דנו בשני דינין דמפני הבוש' פניו משתנין שהדמים מתאספים לברוח אזיל סומקא ואתי חוורא והיינו אש ומים סומקא אש חוורא מים:

תוכן העניינים

תורת חיים על בבא מציעא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה