אור ברסלב

תורת חיים על בבא מציעא· רבי אברהם חיים שור

דף עב

דף עא

במאי קמיפלגי ר"מ סבר וכו' לכאורה תימה דמאי קמיבעיא ליה הא בהדיא תני ברייתא דטעמא דר"מ משום דקונסין אותו וא"כ פשיטא דטעמייהו דרבנן משום דלא קנסינן ליה ונראה לפרש כדאיתא בפ' המניח גבי פלוגתא דרב וזעירי דקאמר התם לימא כתנאי שטר שכתוב בו רבית וכו' ומשני אמר לך רב אנא דאמרי אפי' לרבנן עד כאן לא קאמרי רבנן התם אלא קרן דבהתירא אבל הכא קרן גופא קא מזיק פי' שטר שכתוב בו רבית וכן המלוה מנה לחבירו על פה ומתנה עמו שיתן לו רבית דל רביתא מהכא קרנא גופא בהתירא הלוה לו אבל הכא גבי זבל בקרנא גופא עביד איסורא דאפילו ליכא שבחא עביד איסורא במה שהוציא תבנו לר"ה וה"נ קאמר במאי קמיפלגי באיזה סברא פליגי וקאמר ר"מ סבר קנסינן התירא משום איסורא דאע"ג דקרנא גופא שכתב בשטר התירא הוא דלא עביד איסורא אלא מה שכתב נמי רביתא אפ"ה קנסינן התירא אטו איסורא ורבנן סברי דלא קנסינן התירא אטו איסורא דלא שייך קנסא אלא היכא דעביד איסורא בקרנא גופא בלא שבחא כההיא דהוצאת זבל כדאמר התם בהמניח. והשתא שטר שיש בו רבית דברייתא לאו שהרבית מפורש בשטר איירי דא"כ הוה להו העדים פסולין ואמאי גובה את הקרן לרבנן ממשעבדי ומה שתירצו התוספות בזה נראה דוחק אלא איירי שכתב סתם פלוני חייב לפלוני מנה וכללו הקרן עם הרבית והעדים לא ידעו ואפ"ה אית להו לרבנן דגובה את הקרן אע"ג דאיכא למיחש שמא יגבה גם את הרבית אפ"ה לא קנסינן ליה דלא קנסינן התירא אטו איסורא כיון דקרנא התירא הוא והא דקאמר ר' יוחנן אפילו תימא רבנן גזירה שמא יגבה מזמן ראשון ה"ק כיון דאיכא למיגזר שמא יגבה מזמן ראשון נמצא דבקרנא גופא קעביד איסורא לכך קנסינן ליה דלא שייך התם טעמא דלא קנסינן התירא אטו איסורא דאם יגבה מזמן ראשון ליכא התירא כלל וכן משמע דאין סברא כלל לומר דמודו רבנן כשאין הרבית מפורש בשטר דקנסינן התירא אטו איסורא הואיל ואיכא למיחש שמא יגבה גם הרבית ויעבור בלאו דאל תקח מאתו נשך דהא השתא ברבית מפורש דכבר עבר מיהא ודאי אלאו דלא תשימון אפ"ה אית להו דלא קנסינן ליה התירא אטו איסורא כל שכן דלא קנסינן ליה התירא אטו איסורא משום חששא בעלמא דשמא יגבה ויעבור בלאו דאל תקח. וכן משמע מדברי הרמב"ן ז"ל שהביא ה' המגיד ונימוקי יוסף ולפי זה למאי דק"ל כרבנן דר"מ דלא קנסינן התירא אטו איסורא המוצא על חבירו שטר וכלל הקרן עם הרבית והחייב מודה או יש עדים אחרים גובה הקרן ובש"ע טור ח"מ סימן נ"ב כתב שאם כלל הקרן עם הרבית והחייב מודה צריך לשלם לו את הקרן ויש אומרים דפטור דקנסינן למלוה וסברא ראשונה נראה עיקר:

יצא השער פוסקין כו' יש ספרים דלא גרסינן ליה ובגמ' גרסינן אלא מתני' דקתני אין פוסקין כו' הא יצא השער פוסקין כמ"ש התוספות לעיל וכן משמע מדלא קאמר אלא מתניתין דקתני יצא השער פוסקין היכי משכחת לה דמאי איצטריך לאתויי רישא דאין פוסקין:

אין לווין על השער שבשוק ושקלא דלווין פירש"י ז"ל בלשון ראשון דלווין מעות בדרך הלואה שאם לא ישלם עד זמן פלוני יתן לו פירות כשער הזול וקשה דלעיל קאמר מ"ט אמרו רבנן פוסקין על שער שבשוק דא"ל שקילא טיביתיה וכו' ופריך אלא מעתה מותר ללות סאה בסאה דא"ל נמי שקילא טיבותיה כו' ומשני התם הלואה הכא זביני משמע דאין פוסקין אלא בדרך מקח וממכר אבל בדרך הלואה אסור וי"ל דאינו אסור אלא בהלואה גמורה כמו סאה בסאה דלוה חיטין ופורע חיטין אבל לוה מעות ופורע חיטין כיון דאיכא צד מכר שרי מיהו פי' הלכות גדולות עיקר וכן כתב רב אלפס ז"ל דלפירש"י ז"ל הוה ליה למימר הא חטי בהיני והא חיטא בשילי בזולא כדאמר לעיל שקילא טיבותיה ושדיא אחיזרי אי הוי זוזאי בידי הוה מזביננא בהיני ובשילי בזולא דהא עיקר טעמא היא משום דמצי לפרוע פירות בזול אבל לפירש ה"ג רק שימצא פירות אפי' ביוקר סגי כמו שכתבו התו' ועוד דקאמר דיזפי בתשרי ופרעי בטבת משמע דפרעי ליה מה דיזפי ועוד דא"כ אמאי קאמר דאי בעי זבני ופרעי ליה תיפוק ליה דשקילא טיבותיה דבני בי רב גופייהו אי בעו הוו זבני בהיני ובשילי בזולא כדאמר לעיל ותו דקאמר אי בעי זבני ופרעי ליה משמע דאי בעי זבני ופרעי ליה מיד קאמר ולפירש"י הא לאו בדידהו תליא לפרוע לו השתא בשעת הזול דלהכי הלוה להן שאם לא ישלמו עד זמן פלוני שיתנו לו אז פירות כשער הזול. ונראה דאין לווין מעות על השער שבשוק בדרך הלואה דלא שרי אלא דרך פסיקא דהוה ליה זבינא אבל דרך הלואה אסור והא דמותר ללות סאה בסאה על שער שבשוק שאני התם שאינו קובע לו זמן דכל אימת שירצה מצי לשלם לו הסאה לא מיחזי אגר נטר אבל ללות מעות על שער שבשוק כיון דקובע לו זמן שאם לא ישלם לו עד זמן פלוני יתן לו אז פירות כשער הזול אגר נטר הוא ואסור וכ"כ הרמב"ם ז"ל בפ"י ממלוה דהא דמותר ללות סאה בסאה על שער שבשוק איירי דוקא שאינו קובע לו זמן דכיון דאי בעי זבין ופרע ליה מיד הוה ליה כעד שיבא בני או עד שאמצא המפתח:

תוכן העניינים

תורת חיים על בבא מציעא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה