תורת חיים על בבא בתרא· רבי אברהם חיים שור
דף קסג
אמרי סהדי אטיוטא הוא דחתימי טיוטא היינו נקודות או שורות והחלק שביניהן ניכר כמו שהוכיח ר"ת ז"ל וכ"כ הערוך בערך דיו והרמב"ם ז"ל פרק כ"ז ממלוה ותימה כיון דהחלק שביניהן ניכר ונראה שלא מחק כלום אם כן למה ליה למיחתם סהדי אטיוטא הא ליכא למיחשד ליה לבעל השטר במידי והרא"ש זכרונו לברכה כתב בשם רבינו יונה דמילוי בקרובים לא מהניא אלא אם כן מילהו הלוה אבל מילהו המלוה לא מתכשר בהכי דהלוה שטר פסול מסר ליה וכי משוי ליה מלוה שטר כשר שלא במצות הלוה לא נשתעבד הלוה באותו שטר ולפ"ז יש ליישב דלהכי איצטרך למיחתם סהדי אטיוטא שלא יאמר לוה שטר פסול מסר ליה דמעיקרא לא הוה הך טיוטא והעדים הרחיקו מן הכתב שני שיטין חלק נמצא דלוה שטר פסול מסר ליה ומלוה הוא דאיטייט ליה ובש"ע סימן מ"ה מייתי דעת הר"ר יונה ודעת החולקים ולפ"ז יש קצת ראיה לדעת הר"ר יונה זכרונו לברכה מיהו קשה דמאי פריך בין עדים לאשרתא נמי אמרי בי דינא אטיוטא חחימו והא מלוה אזיל לקיומי שטרא ולא לוה כדאיתא בסוף פרק קמא דמציעא ואם כן ל"ש האי חששא ויש לומר דבי דינא בעי לקיומא שטרא ולא מלוה וכיון דהרחיקו נמצא דאשרתא פסולה מסרו ליה וכי הדר מלוה ומסייע ליה לא מהניא:
בין עדים לאשרתא נמי אמרי בי דינא אטיוטא הוא דחתימי אף על גב דכותבין בהדיא במותב תלתא כחדא הוינא ואתא פלוני ופלוני ואסהידו קדמנא אחתימת ידייהו ומדאתברר לנא וכו' אשרנוהי וקימנוהי כמו שכתוב הטור בסימן מ"ו מכל מקום אין הדיינין עצמן צריכין למיכתב הכי אלא הסופר והן חותמין ואיכא שפיר למימר דבתר הכי או מקמי הכי הוה טיוטא והני דייני אטיוטא הוא דחתימי ולא על הקיום: