תורת חיים על בבא בתרא· רבי אברהם חיים שור
דף קנח
אמר רבי עקיבא מודה אני בזו שהנכסים בחזקתן מדקאמר מודה אני צריך לומר כדפירש רש"י זכרונו לברכה בפרק המפקיד דהכי קאמר אף על פי שאני מבית שמאי ואומר בשאר הנפילוי' חלוקו בזו אני מודה לב"ה שהנכסים בחזקתן וכן משמע בהדיא בתוספתא דמכלתין בסוף פרק עשירי דקתני התם נפל הבית עליו ועל אמו הואיל אלו ואלו באין מכח ירושה אלו ואלו מודין שיחלוקו אמר ר' עקיבא מודה אני בזה כדברי בית הלל שהנכסי' בחזקתן משמע דרבי עקיבא מתלמידי שמאי הוה ולכך קאמר מודה אני בזה כדברי בית הלל וכן כתב הראב"ן ז"ל וז"ל ור' עקיבא פליג אתנא קמא ואמר מודה אני בזה לבית הלל דהנכסים בחזקתן ובית הלל נמי אמרי בהא נכסים בחזקתן עכ"ל ומה שהקשו התוספות מהא דהלכה כרבי עקיבא מחבירו יש לומר דדוקא היכא דפליגי בית שמאי ובית הלל בכלל קיימא לן דהלכה כבית הלל דיצתה בת קול דהלכה כוותייהו כיון דרבים נינהו כמו שכתבו התוספות בפ"ק דיבמות ומשום דנוחין ועלובין הן כדאיתא בפרק קמא דעירובין אבל יחיד דפליג בהדי יחיד לא. ומה שהקשו דבפרק קמא דיבמות פליג רבי עקיבא בצרת הבת על בית שמאי יש לומר דאף על גב דמבית שמאי הוה מכל מקום לפעמים הוה מסתבר ליה טעמייהו דבית הלל והסכים לדבריהם כי ההיא דצרת הבת דסתם וכי הך דנפל הבית עליו ועל אמו דהכא דאף על גב דב"ש אית להו דיחלוקו כדקתני אלו ואלו מודים דיחלוקו מכל מקום רבי עקיבא הוה מסתבר ליה למימר נכסים בחזקתן כבית הלל דאטו משום דמבית שמאי הוה לא יחלוק עליהם בשום מקום. ואם תאמר כיון דרבי עקיבא מבית שמאי הוה אמאי אית ליה בנפל הבית עליו ועל אשתו דיחלוקו בין בנכסי צאן ברזל בין בנכסי מלוג הוה ליה למימר בנכסי מלוג נכסי' בחזקתן כיון דהוחזקה נחלה באותו שבט כדאמר בנפל הבית עליו ועל אמו ויש לומר בנכסי מלוג כמ"ש התוספות גבי נכסי צאן ברזל דכיון דהכניסתו לו נכסי מלוג שאוכל מהן הפירות גם אינה יכולה למוכרן בלא רשות הבעל הוו כמוחזקין בידו ולכך אית ליה דיחלוקו:
הואיל והללו באין לירש והללו באין לירש פי' רשב"ם זכרונו לברכה הואיל והללו באין לירש הכל וכו' ולפירושו הל"ל בהדיא הואיל והללו באין לירש הכל כו' לכך נראה דיהיב טעמא אמאי אית להו לבית הלל הכא דיחלוקו ובנפל הבית עליו ועל אביו אית להו דנכסים בחזקתן דהיינו בחזקת היורשים לכך קאמר דשאני התם דבעל חוב לית ליה חזקה דלא באו לירש אלא יורשי האב לחודייהו אבל הכא דתרווייהו באין לירש נמצא דנכסים בחזקת הללו כמו בחזקת הללו לכך יחלוקו והיינו נמי הא דקתני בתוספתא דלעיל גבי נפל הבית עליו ועל אמו הואיל אלו ואלו באין מכח ירושה אלו ואלו מודין שיחלוקו:
ורבי זירא אמר בחזקת יורשי האשה פירש רשב"ם ז"ל משום דהיא הנעלה ליה מבית אביה לאו היינו טעמא דבסמוך קאמר הואיל והוחזקה נחלה באותו שבט אלא הכא בנכסי צאן ברזל איירי וסתם אשה המכנסת צאן ברזל משל בית אביה נינהו לכך הן בחזקת יורשי אביה אבל בסמוך גבי נפל הבית עליו ועל אמו דלאו בנכסי צאן ברזל איירי אלא בנכסים שקנתה האשה מעלמא לכך קבעי וטעמא מאי הן בחזקת יורשי האם שהרי לא הכניסתן משל בית אביה וקאמר הואיל והוחזקה נחלה באותו שבט דהאשה בחזקת שבט אביה היא ולפי זה מ"ש התוספות במתני' גבי ובית הלל אומרים נכסים בחזקתן קשיא לר"ת מאי שנא דהכא אמר נכסים בחזקתן ומפרש בש"ס בחזקת יורשי אשה ואלו בסיפא תנן נפל הבית עליו ועל אמו אלו ואלו מודים שיחלוקו ואמאי הוה ליה למימר כמו הכא נכסים בחזקתן דהיינו בחזקת יורשי האם לא ידענא מאי קושיא דהא רישא בנכסי צאן ברזל איירי דהיא הנעלת ליה מבית אביה לכך הוו בחזקת יורשי האשה אבל סיפא בנכסים שקנתה האשה מעלמא איירי דיד הבן ויד שאר יורשי האם שוין הן בנכסים הללו דאין בהן שום זכות לאחד יותר מחבירו לכך אית להו דיחלוקו דדוקא רבי עקיבא אית ליה הך סברא דהואיל והוחזקה נחלה באותו שבח לכך סבירא ליה דנכסים בחזקת יורשי האם אבל תנא קמא דרבי עקיבא לית ליה הך סברא ולהכי קאמר אלו ואנו מודין דיחלוקו:
הואיל והוחזקה נחלה באותו שבט פירש רשב"ם ז"ל דהן שבט אביה לפי שהיא מתייחסת אחר שבט אביה והרמב"ם ז"ל בפ"ה מהלכות נחלות כתב דיורשי האם יורשין ודאין אבל יורשי הבן ספק הן שאם מת הבן תחילה אין לאחיו מאביו בנכסי אמו כלום. והראב"ן ז"ל גריס איפכא רבי אילא אמר בחזקת יורשי הבן רבי זירא אמר בחזקת יורשי האם כי סליק ר' זירא קם בשיטתא דרבי אילא דהיינו בחזקת יורשי הבן ומפ' אביי טעמא לפי שע"י הבן הוחזקה נחלת אמו לשבט אביו של בן ונראה שכתבו התוספות לעיל דחזקה דהאם תמות קודם דאז לא הוה פורענות: