תורת חיים על בבא בתרא· רבי אברהם חיים שור
דף קמ
מי שמת פרק תשעי
אמר רבא מוציאין להן מזונות לבנות עד שיבגרו והשאר לבנים מפירש רשב"ם ז"ל משמע בכולה שמעתא דבנכסים מרובין נמי דינא הכי שמוציאין מהן מזונות לבנות עד שיבגרו והשאר יורשין הבנים ותימה כיון דחד דינא אית להו אמאי קאמר ר' יוחנן כל שיזונו מהן אלו ואלו עד שיבגרו הן מרובין פחות מכאן הרי אלו מועטין משמע שיש חילוק ביניהן והכי איבעי ליה למימר כל שיזונו מהן הבנות עד שיבגרו הן מועטין יותר מכאן הרי אלו מרובין וצ"ל דיש הפרש ביניהן כשנתמעטו הנכסים דכשהיו מרובין אמרינן כבר זכו בהן היורשין וכל מה שחסרו חסרו לבנות ולבנים לכל אחד כפי חלקו וכשהן פחות מכאן אז כל מה שחסרו לא חסרו אלא לבנים כיון דלא זכו בהן עדיין ואין נראה דמשמע דלא איירי מידי השתא מנכסים שנתמעטו עד בתר הכי דקאמר פשיטא מרובין ונתמעטו. ועוד תימא דקאמר פשיטא מרובין ונתמעטו כבר זכו בהן היורשין משמע דכשהן פחות מכאן ונתמעטו אז אמרי' דלא חסרו אלא לבנים בלבד ואמאי לא אמרי' נמי דכבר זכו יורשין במה שיש בהן יותר מכדי שיזונו מהן הבנות עד שיבגרו ויהיה החסרון לשניהן לכל אחד כפי חלקו כי היכי דאמרי' בנכסים מרובים. ועוד דבסמוך קא בעי אלמנתו מהו שתמעט בנכסים ופי' רשב"ם ז"ל דלבנות ליכא נפקותא בין ממעטא בין לא ממעטא אלא לבנים איכא נפקותא וכן פי' נמי גבי בת אשתו מהו שתמעט דלבנות ליכא נפקותא אלא לבנים ולא משמע כן דמה שמחלק במתני' בין נכסים מרובין למועטין משמע דנפקא מינה בין לבנים בין לבנות. ועוד דאין מפרש הבעיות בחד גונא ועוד דקתני מתני' הבנים ירשו וקשה דמאי קמ"ל פשיטא שהבנים יורשין והכי איבעי ליה למיתני מי שמת והניח בנים ובנות הבנות יזונו ואם הנכסין מועטין הבנות יזונו והבנים ישאלו על הפתחים ועוד כיון דמזונות הבנות קודמות איפכא הוה ליה למיתני הבנות יזונו והבנים יירשו דומיא דסיפא דקתני הבנות יזונו והבנים ישאלו ע"כ נראה דהכי פירוש בזמן שהנכסים מרובים הבנים יירשו כל הנכסים כולן והבנות יזונו תחת ידיהן שכל הנכסים נותנין בין האחין והן זנין את הבנות ואין מוציאין מהן כדי מזונות הבנות ונותנין ביד בית דין או אפוטרופוס אלא כל הנכסים בחזקת הבנים הן ונפקא מיניה שאין צריכין לצמצ' בהוצאה ויכולין לוותר במזונותיהן כמ"ש הרא"ש ז"ל ומפרש ש"ס דמרובין היינו כל שיזונו מהן אלו ואלו עד שיבגרו דכיון דיש להן לבנים לירש כשיעור מזונות הבנות אין ירושת הבנים בטל לגבי מזונות הבנות לכך הבנים יורשין את הכל והבנות ניזונין תחת יד הבנים אבל כשהנכסים פחות מכאן בטל ירושת הבנים לגבי מזונות הבנות כיון דבנות שקלי טפי מהבנים ולכך אין הבנות ניזונות תחת יד הבנים אלא מוציאין להן מזונות לבנות עד שיבגרו והשאר לבנים וכשאין בנכסים אלא כדי מזונות הבנות הבנים ישאלו על הפתחים וקאמר פשיטא מרובין ונתמעטו כבר זכו בהן היורשין כו'. והשתא ניחא הא דבעי רבי ירמיה אלמנתו מהו שתמעט בנכסים בת אשתו מהו ב"מ מהו שאם אין בנכסים אלא כדי שיזונו מהן אלו ואלו עד שיבגרו מי אמרינן הרי יש כאן נכסים מרובין ויירשו הבנים את הכל והבנות יזונו מתחת יד הבנים ואי משום מזונות אשתו או בנות או ב"ח מצי יורשין למימר אנחנו נסלק אותן בחלק ירושתנו ואיירי שיש בחלק ירושתן כדי לסלק אותן ולא ממעטי בנכסים או דלמא ממעטי בנכסים ולא מצו למימר הכי וכ"כ בהדיא הרמב"ם ז"ל בפרק י"ט מהלכות אישות וכ"כ הרא"ש ז"ל ובטור אבן העזר סימן קי"ב והר"ן ז"ל:
יתומים שקדמו ומכרו בנכסים כתבו התוס' דאפי' כבר תפסו הבנות או הגבו להן ב"ד מיהו מלשון שקדמו משמע דאיירי שקדמו למכור קודם שהחזיקו בהן ב"ד לצורך בנות וכ"כ התוספות בפרק אלמנה: