תורת חיים על בבא בתרא· רבי אברהם חיים שור
דף קלג
שאין לשון מתנה אלא לשון ירושה ולעיל גרסינן שאין זה לשון מתנה ויש הפרש בין גירסא זו לזו דאי גרסינן שאין זה לשון מתנה משמע דקאי אהא דקאמר נכסי לך משום דנכסי לך מצינו לפרושי בין בירושה בין במתנה ולהכי אם הוא ראוי ליורשו מסתמא אינו אלא לשון ירושה אבל אם אמר בהדיא לשון מתנה כגון שאמר נכסי נתונים לך אע"ג דראוי ליורשו לא הוה לשון ירושה כיון דמפרש ואמר לשון מתנה אבל אי גרסינן שאין לשון מתנה אפי' אם אמר נכסי נתונים לך אם ראוי הוא ליורשו הוה לשון ירושה דהכי משמע שאין לשון מתנה דכיון דראוי ליורשו אין לשון מתנה שייך לגביה אלא לשון ירושה הוא וכבר יש מחלוקת בזה בין הגאונים לענין הדין אי מהניא כשהזכיר בפירוש לשון מתנה ביורש ורבינו זרחיה זכרונו לברכה כתב דשאין לשון מתנה הוה כמו שאינו לשון מתנה וקאי דוקא אנכסי לך ומביא ראיה לזה:
עיליתא דדינרי היינו כלי ששואבין בו יין כמ"ש התוספות וכ"כ הערוך מיהו מה שכתבו דמדקאמר הוא הכניס אחת ובנו הכניס שש ש"מ דלאו גוזמא קאמר נראה דלאו ראיה היא דמדנקט מספר תליסרי עיליתא משמע דגוזמא נקט כלומר בכמה עליות דדינרי דהכי אורחא דש"ס במקומות רבות היכא דבעי למינקט מספר גדול נקט מספר תליס' כמו תליס' גמלי ספיקי טריפת' דחולין וההוא בר קשא דטרקיה חויא הוו תליסר חמרי חיורת' בפומבדיתא דשבת תקפיה ועייליה בתליסר בי מדרשא פסקו ליה כה"ג דחגיגה אשכחיה לרשב"י דהוה יתיב על תלת עשר תכתכי פיזא דכתובות וכי שכיב ר' אבהו אצזיו ליה תליסר נהרתא אפרסמונא ועוד הרבה ופשיטא דתליסר דנקט בכולהו לאו דוקא הוא דאין סברא לומר בכולהו דאיתרמי להו מלתא דהוו הכי והא דאמרו ליה שבע איכא שית ליכא לאו דוקא נקט הכי אלא כלומר רוב השומא איכא ומיעוטא ליכא וכיון דנחית מעיקרא למספר תליסר נקט כי האי גונא ולהכי נקט נמי בנו הכניס שש או הוציא שבע כיון דמעיקרא נקט מספר תליסר והא דקאמר עמדו וכתבו לאו שהיו כותבין כן לידע חשבונות של הקדש כמה מכניסין וכמה מוציאין כיון דגוזמא הוא לא למילף מינה כתבו כן כדפירש רשב"ם ז"ל: