תורת חיים על בבא בתרא· רבי אברהם חיים שור
דף קטז
ולימא עד יעקב דהשתא לא נקט אלא חד שיבט' ואלו אמר עד יעקב הוה כולל לכולהו שבטי ישראל בבת אחת:
וחד אמר כל שאינו מניח תלמיד דתלמידו של אד' כשהוא ממל' את מקומו נעשה חליפתו וכאלו האדם קיים דמי והיינו דכתיב כי ידעתי אחרי מותי כי השחת תשחיתון אע"ג דכל ימות משה לא השחיתו שנאמר ויעבדו את ה' כל ימי יהושע אלא לפי שיהוש' תלמי' מובהק וממלא מקומו של משה הוה נעשה חליפתו וכאלו היה משה קיים דמי לפיכך כל זמן שהיה יהושע חי הוי כאלו היה משה חי כדאמר בסמוך דוד שהניח בן כמותו לא נאמר בו מית'. ורבותינו אמרו מכאן שתלמידו של אדם חביב עליו כגופו לכך כל זמן שיהושע חי היה נראה למשה כאלו הוא חי:
כי יד אלהי נגעה בי והיינו חמשים מכות כדפיר' רשב"ם ז"ל כיון דבאצבע לקו המצריים עשר מכות נמצא ליד חמשים מכות ולפי זה כשהוא יתברך לוקה בשתי ידים אז הוא לוקה מאה מכות וזהו שנאמר תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה כלומר גערתו יתברך במבין עדיפא מכשהוא מכה את הכסיל בשתי ידים ונראה כי זה טעם תוכחה הראשונה שבפר' בחקותי שיש בה חמשים מכות חסר אחת ותוכחה שנייה שבפר' כי תבא שיש בה מאה מכות חסר שתים לפי שהראשונה היא רמז כשהקב"ה לוקה שונאי ישראל ביד אחת והשנייה היא רמז כשהוא יתברך לוקה אותן בשתי ידים. ומה שחסר מכה אחת מכל יד ויד לפי כשהוא יתב' עושה דין בישראל הן במשקל הן במדה הן במנין לעולם היא מחסר אחת להורות כי יש רחמים קצת בדין וכדי שלא ירחיק חלילה שורש כל העונש לכך משייר משורשי קצת דהכי אשכחן במנין מלקות דכתיב ארבעים יכנו וכתב הרמב"ן ז"ל שהוא בדין נגד יצירת הולד שהמית את עצמו ונגד ארבעים יום שניתנה התורה והוא עבר עליה ואפילו הכי ק"ל דאין לוקין אלא ארבעים חסר אחת והטעם כדפי' וכן במשקל כמו שאמר חז"ל במסכת ראש השנה דעון ראשון הבא לתתו בכף מאזנים הוא מעבירו וזהו מעביר ראשון והטעם נמי כדפירשתי כדי שיהא המשקל חסר קצת רחמיו יתברך ולהכי מחסר נמי אחת מכל יד ויד ומה שאינו מחסר אלא אחת משום דאחת אינו מן המנין והרי הוא ככל המספר ולהכי אמרו חז"ל וישקוד ה' על הרעה ויביאה עלינו כי צדיק ה' צדיק עשה שהקדים שתי שנים לפני ונושנתם כי היכי דלא לקיים כי אבד תאבדון נראה דהוצרך להקדים שתים ולא אחת דהוי צדקה טפי משום דאחר אינו מן המנין והוה ליה כאלו נתקיים ונושנתם לכך הקדים שתים:
כגון אברהם ויעקב בנכסי עשו מהו אמר רבא ת"ש האב קודם לכל יוצאי יריכו רבא הוה סבר דס"ל לתנא דמתניתין דאב ובן בנכסי המת האב קודם ופליגא אהנך תנאי דריש פירקין דדרשי מקראי דהבן קודם: