אור ברסלב

תורת חיים על בבא בתרא· רבי אברהם חיים שור

דף קו

דף קה

רב הונא אמר שתות כפחות משתות פירשב"ם ז"ל והכי קאמר פחת מן הבית כור שתות וכ"ש פחות משתות הגיעו ודבריו תמוהים דמי קתני פחת מן הבית כור שתות פחות משתות קתני משמע כפשוטו שאם הוא פחות משתות הגיעו ועוד דלפי פי' מנא ליה לרב הונא לפרושי מתני' במלתא דחיקא ולא מפרש לה כפשוטה כדמפרש לה רב יהודה ועוד דרשב"ם ז"ל כתב דלרב הונא עד ולא עד בכלל ולרב יהודה עד ועד בכלל וזה תימה דא"כ שתות בכלל דנקט ש"ס לרב הונא לא הוה פירש כמו שתות בכלל דנקט לרב יהודה דלרב יהודה שתות בכלל דקאמר היינו כמו עד ועד בכלל ולרב הונא צ"ל דשתות הוא בכלל פחות משתות קאמר ועוד דא"כ אמאי לא מפרש ש"ס בהדיא לרב הונא דס"ל עד ולא עד בכלל והוה ליה למימר אליבא דרב הונא דה"ק פחות משתות ושתות בכלל הגיעו עד שתות ושתות לאו בכלל ינכה כדמפרש אליבא דרב יהודה עד שתות ושתות בכלל ינכה ע"כ נראה דעד שתות ינכה דקתני מתני' ליכא מאן דפליג דעד ולא עד בכלל קאמר כסתם משמעות עד דבכולהו דוכתי אלא משום דמתני' קשיא רישא לסיפא דקתני רישא פחות משתות הגיעו משמע הא שתות עצמה ינכה והדר קתני עד שתות דהיינו למעלה משתות עד שתות ולא עד בכלל ינכה הא שתות עצמו הגיעו ועל כרחין צ"ל דתנא דמתניתין כלל שתו' עצמה בכלל פחות משתו' או בכלל יותר משתו' איכא למימר דשתות בכלל פחות משתות הוא נקט פחות משתות ליתן טעם לדבר דדבר פשוט הוא בפחות משתות ואמרינן ממילא דשתות כפחות משתות כמ"ש התוספות ואיכא למימר דשתות בכלל יתר משתות הוא ונקט יתר משתות לאשמעינן נמי טעמא דמלתא דיתר משתו' פשוט טפי ואמרינן ממילא דשתות כיתר משתות ובהכי פליגי רב הונא ורב יהודה רב הונא סבר דמסתבר טפי למימר דשתות בכלל פחות משתות הוא ממאי דנימא דהוה בכלל יתר משתות ורב יהודה סבר איפכא דטפי מסתבר לומר דשתות בכלל יתר משתות הוא ממאי דנימא דהוי בכלל פחות משתות מיהו אידי ואידי אית ליה דעד ולא עד בכלל כדפירש':

לרב דאמר בטלה מחלוקת אלמא הדר דינא לכאורה תימה דמאי איצטריך למימר אלמא הדר דינא ולא קאמר לרב דאמר בטלה מחלוקת אלא מעתה כו' וכן קשה בסמוך דמאי איצטריך למימר למימרא דקם דינא. וע"ק דמאי פריך אלא מעתה הני בי תלתא וכו' דלמא שאני התם שגם השלישי נוטל חלקו ע"פ הגורל דמה לו בכך שהטילו גורל בפניו או שלא בפניו אבל הכא מצי למימר אנא נמי אטול חלקי ע"פ הגורל לכך צריך לפרש כדפיר' ר"י ז"ל דשמואל דאמר מקמצין היינו כגון אם יש להן ג' שדות ולקחו כל אחד שדה והשלישי חלקו וכשבא אחיה' יפילו גורל על כל השדות ובאיזה שיפול גורלו יזכה ולענין שנים הראשונים לא בטלה מחלוקת שאם יפול השדה השלישי לחלקו זכו הראשונים בחלק דכיון דהראשונים נטלו חלקם כדין ע"פ הגורל קם דינא דאין סברא לסתור חלוקה שנים הראשונים שהיתה כדין בשביל חלק הג' שהוא שלא כדין דמה שהוא כדין כדקאי קאי ורב דאמר בטלה מחלוקת אית ליה דבטלה לגמרי וכן משמע לישנא דבטלה מחלוק' שהחלוקה בטילה לגמרי דס"ל דבשביל חלק הג' שהוא שלא כדין סותרין כל החלוקה אפי' של שנים הראשונים והדר דינא וחוזרין וחולקין את הכל ולהכי פריך לרב דאמר בטלה מחלוקת אלמא הדר דינא דאפילו שנים הראשונים שחלקו כדין חוזרין וחולקין אלא מעתה הני בי תלתא וכו':

תוכן העניינים

תורת חיים על בבא בתרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה