תורת חיים על בבא בתרא· רבי אברהם חיים שור
דף קב
אם יש ביניהן מד' עד ח' פירשב"ם ז"ל דס"ל להאי תנא דג' מתים נקברים בכותל רחבה שאינה אלא ד' אמות כבר הקשו התוספות על דבריו מהא דתנן באהלות בודק אמה ומניח אמה ומהא דקתני בסמוך רואין את האמצעיים כאלו אינן וכו' ודברי ר"ת ז"ל שכתב דד' אמות היינו לשנים שברוחב ב' אמות ואמה בינתים והשלישי ימצא בסוף אמה רביעית חצי אמה מרוחב המערה וכו' צריכין עיון דלשון מד' עד ח' לא משמע הכי לכאורה ועיין בתוספות פרק ט' דנזיר ועוד תימה דבסמוך קאמר מצאן רצופין ואין ביניהן מד' אמות עד ח' מאי, עד ח' דקאמר הוה ליה למימר ואין ביניהן ד' אמות ותו לא לכך נראה דה"ק אם יש ביניהן מד' עד ח' כלומר ששלשה מתים הללו מסודרין בענין שיכולין לומר שהיתה שם מערה רחבה ד' אמות וארכה ח' אמות והיה שם אמה בין כוך לכוך כפי המנהג הרי זו שכונת קברות בין אם נמצאין שלשתן בשורה אחת כסדר שיש לתלות כולן באחד מכותלי הארוך של מערה בין אם נמצאים אחד בתחילת ח' ואחד בסוף ח' והשלישי כנגדן רחוק מהן ארבע אמות דאיכא למיתלי השנים בכותל ארוך זה והא' בכותל ארוך שכנגדו בין אם נמצאים שנים בכותל רחב ואחד בכותל ארוך או איפכא או כל אחד בכותל בפני עצמו אם יכולין לומר שהיתה ביניהן מערה רחבה ארבע וארכה ח' הרי זו שכונת קברות והיינו דקאמר מצאן רצופין ואין ביניהן מארבע אמות עד ח' כלומר שאינן מסודרין כדרך שמסדרין המתים במערה שהיא רחבה ארבע וארכה ח' שמניחין כותל אמה בין כל כוך וכוך והוא לא מצאן כן אלא מצאן רצופין:
לעולם רבנן היא וכגון דבדק באלכסונא תימא כיון דסיפא במערה דרבנן איירי שאין ארכה אלא ו' לא הוה ליה למימר ובודק ממנו דממנו משמע מאותה מערה שהזכיר ברישא. ועוד דבסמוך קאמר הב"ע בניפלי והיינו אותה שמצא כמ"ש התוס' ותימה דהא מד' אמות ועד ח' קתני ומערת נפלי אינה אלא ו' ומה שכתבו התו' דאע"ג דרישא איירי בגדולים מ"מ סיפא איירי בניפלי אין נראה דהא ובודק ממנו קתני וממנו משמע אמערה דאיירי בה ברישא. ועוד תימא אמאי קאמר ובודק ממנו ולהלן כ' אמה והא חסר להו אמה לכל הפחות דאפילו אם מצא ב' לרוחב המערה מ"מ הנ' לא מצא אלא באורך המערה ונהי דמצאו בסוף כותל הארוך בכוך הסמוך לכותל הרחב מ"מ אותה אמה אינה צריכה בדיקה דהא ודאי טמאה היא כיון שכבר מצא שם מת וא"צ לבדוק אלא ממנו ולהלן דהיינו י"ט אמה. ע"כ נראה דה"ק הרי זה שכונת קברות דכיון שמצא ג' וביניהן כשיעור מערה אע"ג שהן רחוקין זה מזה מד' ועד ח' כיון דשיעור מערה הוא חיישינן שמא בית הקברות הוא זה ודרך בית הקברות להיות שם מערות סמוכות זו לזו לכך הוא בודק ממנו ולהלן כ' אמה פי' מן השכונה ולהלן הוא בודק כ' אמה אבל השכונה עצמה לאו בכלל בדיקה הוא דודאי טמאה הוא כיון שמצא שם מתים ואסור לעשות שם טהרות אלא כיון דשכונת קברות היא חיישינן שמא סמוכות לה מערות אחרות לכך הוא בודק מן השכונה ואילך או מן האחרון ואילך כ' אמה כשיעור ב' מערות וחצר שביניהן ובודק אמה ומניח אמה כדקתני סיפא דמתני' דאהלות וכ"כ הרמב"ם ז"ל בפ"ט מהלכות טומאת מת מצא ג' מתים אם יש בין זה לזה מד' אמות ועד ח' הרי זה חושש שמא בית הקברות הוא זה וצריך לבדוק מן האחרון כ' אמה שהן כשתי מערות וחצר שביניהן וא"כ ובודק ממנו דקתני היינו מן האחרון או מן השכונה קאמר כדפירש' והשתא ניחא דמשני לעולם רבנן היא וכגון דבודק באלכסונא דאע"ג דסיפא במערה דרבנן איירי שארכה ו' מ"מ ובודק ממנו ממערה דרישא קאמר שארכה ח' ואשמעינן דהחמירו רבנן לבדוק אחר מערה ראשונה באלכסון ומה שהוא מתעקם עולה קרוב לב' אמות א"נ זימנין דמערה הסמוכה לזו אינה מכוונת ממש אלא משוכה קצת לצד חוץ לכך החמירו רבנן לבדוק אחר מערה ראשונה ח' אמות באלכסון שמתחיל מקרן זויות של המערה שמצא ומודד משם שמנה אמות באורך ששה כשיעור אורך מערה לרבנן ואתי נמי שפיר הא דמשני הב"ע בניפלי פירש שלא החמירו חכמים לבדוק אחר מערה של גדולים שהיא ארבע על שמונה אלא אחר מערה של נפלים שהיא ארבע על ו' ודוקא בחדא הקילו אבל בתרתי לא ועל מה שכתב הרמב"ם ז"ל דצריך לבדוק מן האחרון כתב הראב"ד ז"ל שם א"א זה שיבוש אלא מן הראשון דבר זה מפרש לה בש"ס דהמוכר פירות וכו' ולא היה לו לכתוב כן כי דברי הרמב"ם ז"ל ברורים ונכונים וכן עיקר:
וכגון דבדק באלכסונא אע"ג דאלכסון של ד' על ו' אינו עולה לח' כמ"ש התו' מ"מ אמתא בריבוע הוה פורתא טפי מאמתא ותרי חומשי באלכסונא כמו שכתבתי לעיל ואע"ג דאכתי בציר ליה דהא אפי' טבלא של ה' על ה' אין האלכסון עולה יותר מזה כי אם קרוב לחומה לפי טבלא של י' על י' שכתבו התו' בעירובין וסוכה וכ"ש אלכסון של ד' על ד' שאינו עולה לד' וט' חומשין י"ל דלא דק תנא לחומרא:
מארבע אמות ועד ח' כתבו התוספות ומיהו בלאו הכי צריך טעם אמאי דקתני בתוספתא דאהלות דאיכא התם למ"ד דלבית הילל בודק אמה ומניח שתים כן צריך להיות ודלא כמהרש"ל שהגיה דלכ"ע בודק אמה דבית שמאי ובית הילל פליגי התם בהכי וטעמייהו דב"ה נראה דסברי דמרחיקין כוך מחבירו ב' אמות וכך סידרן לרוחב המערה עושין ב' כוכין כל אחד בסוף הכותל נמצא שיש ביניהן ב' אמות ולאורך המערה עושה כוך אחד בסוף והכותל ממש אצל סוף כותל הרחב ומרחיק שתי אמות ועושה כוך אמה וחוזר ומרחיק שתי אמות ועושה כוך אמה ומשייר אמה סמוך לפתח המערה: