אור ברסלב

תורת חיים על בבא בתרא· רבי אברהם חיים שור

דף ק

דף צט

ורבי אליעזר ב"י במאי קנו ליה אבל אמתניתין לא קשיא דנטלה ונתן להם מן הצד משמע שמקלקלין דרך זה ומתקנין להם דרך מן הצד נמצא דקנו ליה בתיקון אבל ביררו משמע שכל הדרכים כבר הם מתוקנין וליכא אלא ברירה בעלמא:

משום חביבותא דאברהם הוא דאמר ליה הכי ונראה דלהכי כשהבטיח הקב"ה לאברהם ליתן לו את הארץ בראשונה אמר לו לזרעך אתן את הארץ וכן בשנייה ובשלישית נאמר לו לזרעך נתתי את הארץ לשון עבר לפי שכבר נתנה לו וקנאה במה שכבר הלך בה לארכה ולרחבה ורש"י ז"ל פירש שם דאמירתו של הקדוש ברוך הוא כאלו היה עשויה:

אין פוחתין משבעה מעמדות ומושבות למת מפי' רשב"ם ז"ל משמע שלא עמדו אלא כדי ללכת מיד אל מקום אחר לישב שם כדי להרבות בצער ובכי שהרי כתב עמדו יקרים לאחר שישבו מעט היה הממונה אומר להם עמדו ולכו אל מקום אחר משמע דבשעת עמידה לא עשו כלום ולא עמדו במקומן אלא הלכו מיד לעשות מושבות וקשה דאם כן אמאי נקט מעמדות הוה ליה למימר אין פוחתין משבעה מושבות למת. ועוד מעמדות ומושבות מושבות וממעמדות מיבעי ליה דהא מעיקרא היו יושבין ואחר כך היו עומדין ללכת אל מקום אחר כמו שכתב רשב"ם ז"ל בחזרתן מן הקבר הולכין מעט ויושבין לנחם האבל וכו' ועומדין והולכין מעט וכו' ומתני' נמי אמאי קתני המעמד בית ארבעת קבין המושך מיבעי ליה לכך נראה לפרש דכשחזרו מן הקבר והגיעו לבית המעמד היו מעמידין את הקרובים ואומרים לפניהם קינות וכיוצא בהן ואח"כ אמר להם הממונה שבו יקרים שבו ואז ישבו באותו מקום עצמו שעמדו ואומרים לפניהם דברים אחרים כשהן יושבין וחוזר ואומר עמדו יקרים עמדו ואומרים לפניהם כשהן עומדין וחוזרין ואומרים כך שבעה פעמים וכן כתב הרמב"ם ז"ל בפרק י"ב מהלכות אבל:

שלש מכאן ושלש מכאן ושנים מכנגדן פירש רשב"ם ז"ל וכן סידרן מרחיק חצי אמה מזויות הכותל הארוך של צד הפתח וחופר כוך רחב שש טפחים דהיינו אמה ומניח כותל אמה וחופר כוך שני אמה וכו' ודבריו תמוהים דכיון דאין מרחיק מזויות הכותל הארוך אלא חצי אמה נמצא דאין מפסיק בין חלל הכוך הראשון לבין חלל מערה שנייה הסמוכה לה לרבי שמעון כי אם כותל חצי אמה ואפילו הכי סגי בהכי ואם כן בין כוך לכוך נמי אמאי מניח ביניהן כותל אמה בחצי אמה סגי ולא יעשה אורך המערה אלא חמשה אמות ורחבה שלש ומחצה לרבנן ולרבי שמעון חמש אמות על שבע ומחצה לכך נראה דלא סגי בין חלל לחלל בפחות מאמה וכך סידרן מרחיק אמה מזויות כותל הארוך של צד הפתח וחופר כוך אמה ומניח אמה כותל וחופר כוך שני אמה ומניח אמה כותל וחופר כוך שלישי אמה ומניח אמה כותל וחופר כוך רביעי אמה בסוף הכותל בזויות ממש וכן יעשה לכותל הארוך שכנגדו ואותן שלשה כוכין שעושה בכותל הקצר שכנגד הפתח כך סידרן מניח חצי אמה סמוך לזויות מכאן וחצי אמה סמוך לזויות מכאן וחופר שלשה כוכין רוחב כל אחד אמה ובין כל אחד אמה כותל הרי ששה אמות וכן סידרן נמי לרבנן אבל בזויות ממש לא יעשה אלו שני הכוכין שלא יהיו הכוכין שבסוף כותל הארוך נוגעין לאלו קצת בראשיהן אי נמי לרבנן אין יכולין לקצר רחבה בפחות מד' דאם כן איך היו מכניסין הארון שהוא ד' אמות בכוך שהוא באורך המערה כמו שכתבו התוס' ור' שמעון סבר דאין לקצר רחבה בפחות משש כמלא המטה וקובריה דהמטה ארכה ד' אמות וב' אנשים נושאים אחד בראש המטה וא' בסופה הרי ששה אמות כדי שיכולין לעמוד ברוח המערה ולהכניס הארון בכוך שהוא באורך המערה:

תוכן העניינים

תורת חיים על בבא בתרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה