אור ברסלב

תורת חיים על בבא בתרא· רבי אברהם חיים שור

דף צו

דף צה

הבודק את החביות כתבו התוספות דרשב"ם ז"ל דחק לפרש שהרי יכול לטועמו בריח דחלא לעולם לא הוי ריחיה חמרא מיהו הרמב"ם ז"ל בפ' כ"ט מהלכות שבת כתב יין שטעמו טעם חומץ אף על פי שריחו ריח יין אין מקדשין עליו וכתב עליו הרב המגיד כך העלו בהלכות בפ' ערבי פסחים שהכל הולך אחר הטעם וריחיה חמרא וטעמיה חלא חלא וריחיה חלא וטעמיה חמרא חמרא אלמא דזימנין איכא חלא דריחיה חמרא:

מאי טעמא האי מעילאי עקר לא מצי למימר לרבי יוחנן מתתאי עקר דאם כן מנא ליה דכל שלשה ימים הראשונים הוי ודאי יין דלמא בשעה שטעמו כבר נעקר טעמו מתחתיו שלשה ימים ויותר ומה שכתבו התוספות דאין סברא לומר שיהא חומץ גמור למטה ולמעלה ריחיה וטעמא חמרא לאו קושיא היא דדוקא בפחות משלשה ימים אין היין נעשה חומץ אבל משלשה ימים ואילך זימנין דנגמר חימוצו והוי חומץ גמור מיד אחר שלשה ימים וזימנין שאין חימוצו נגמר עד אחר כמה ימים וכן משמע מדברי הרשב"ם ז"ל שכתב אבל משלשה ואילך יכול להיות חומץ גמור משמע דלאו מלתא דפשיטא הוא:

דרומאי מתנו וכו' תימה מאי דוחקייהו דרומאי דמפרשי ודאי אשלשה ימים הראשונים ואשלשה ימים האחרונים ולהכי צריכי למידחק ולאוקמי ברייתא בחלא סיפתקא אע"ג דחומץ סתמא קתני טפי הוה להו לאוקמי בסתם חומץ ולפרש ודאי אימים הראשונים לחוד וריחיה חלא וטעמיה ממרא חמרא דהשתא נמי הכי ס"ל ומנא להו דודאי אראשונים ואחרונים קאי דלמא אראשונים לחודא קאי. ועוד דבסמוך קאמר כמאן פשיט ליה פליגי בה רב מרי ורב זביד חד אמר כרבי יוחנן כו' וקשה במאי פליגי וליכא למימר דמאן דאמר כרבי יוחנן פשט ליה משום דמסתבר ליה דריחיה חלא וטעמא חמרא חמרא ומאן דאמר כריב"ל ס"ל איפכא דהא אביי הוה מספקא ליה בדרב יוסף מאי קסבר בריחיה חלא וטעמא חמרא וא"כ כי הוה מייתי ליה ברייתא אכתי ליכא למישמע מינה כיון דאיכא לפרושי הכי והכי. ועוד דלעיל קאמר ש"ס מאי קאמר ופי' רשב"ם ז"ל לפי שיש לפרשה בשני עניינים ואין הלשון משמע כן מדלא קאמר מאי כל שלשה יום ודאי אבל מאי קאמר משמע בכוליה דוכתיה דברייתא קשיא ליה או שאינה מובנת כלל. לכך נראה דברייתא קשיא ליה רישא אסיפא דקתני רישא ואח"כ נמצאת חומץ שלשה ימים ודאי משמע דודאי חומץ קאמר דהא השתא הוא דנמצאת חומץ אלא שאין ידוע אימתי נעשה חומץ ועל זה קאמר דכל שלשה יום ודאי הוא משמע דודאי חומץ הוא כיון דעליה קאי והדר קתני מכאן ואילך ספק משמע דודאי יין קאמר דאי ודאי חומץ קאמר הוה ליה למימר מכאן ולהלן ספק דמכאן ואילך משמע משלשה ימים הראשונים ואילך והיינו דנקט מאי קאמר וקאמר ר' יוחנן כל שלשה ימים ודאי יין דסבירא ליה דלישנא דמכאן ואילך ספק דקדוק מעלייא הוא אבל הא דקתני ואחר כך נמצאת חומץ כל שלשה יום ודאי לאו דקדוק היא דאיכא למידחק ולפרש ודאי יין קאמר וריב"ל סבר איפכא דרישא דקדוק מעליא הויא וסיפא איכא למידחק דמכאן ואילך מכאן ולהלן קאמר והיינו דנקט ריב"ל מכאן ולהלן ספק ודרומאי ס"ל דבין רישא ובין סיפא דקדוקא מעליא הוי ולהכי קתני לישנא דמשתמע לתרי גווני משום דתרתי קתני ובחלא סיפתקא איירי וניחא תרוייהו לישנא דואח"כ נמצאת חומץ כל שלשה יום ודאי משום דודאי חומץ קאמר ומכאן ואילך ספק נמי אתי שפיר משום דכל שלשה ימים הראשונים ודאי יין קאמר אי נמי הכי קאמר כל שלשה ימים האחרונים ודאי חומץ ודייקינן הא מכאן ולהלן ספק והדר קאמר מכאן ואילך ספק ודייקינן הא שלשה ימים הראשונים ודאי יין הוא:

חמרא אכתפא דמריה שוואר דכיון שנשאו בכתפים נתקלקל על ידי ניענוע כדפי' ר"ת ז"ל ואין לתמוה על כך דכי האי גונא איתא בפרק המפקיד דתנן התם הטה את החביות וכו' וקאמר בש"ס אמר רבא לא שנא אלא נשברה אבל החמיצה משלם את כולה מ"ט גירי דידיה נינהו וכתב הרמב"ם ז"ל שם בפירוש המשנה דטעמא דהוה גירי דידיה לפי שבסבת מה שהטה נתקלקל השאר אלמא דבהטייה בעלמא היין מחמיץ כ"ש כשנשאו בכתפים מיהו מה שהקשו התוספות על פירשב"ם ז"ל דאין סברא שיגרום מזלא דגברא שימהר להחמיץ תוך שלשה י"ל דודאי כשהיין מחמיץ בטבעו אינו נעשה חומץ גמור עד לאחר ג' דאינו מתהפך מיין לחומץ בהרף עין אבל אם טבע היין טוב הוא מצד עצמו אלא שהוא מחמיץ בשביל מזל בעליו אז מיד בשעה ראשונה שנעשה בעליו אפשר שקופץ וידמה לבעליו ומחמיץ וכן מהא דא"ר יוחנן לעיל דשלשה ימים הראשונים ודאי יין לאו קושיא היא דליכא למימר דלמא מזליה דמריה גרים והחמיץ מיד שהרי מעיקרא בדקו וטעמו והוה חמרא ואי מזל בעליו גרם היה מקולקל כבר משעה ראשונה:

כי פליגי דרמא תלתא ואתא תלתא ופלגא הוה מצי למימר כי פליגי דרמא תלתא ואתא תלתא ותילתא דרבנן סברי תלתא עייל תלתא נפק פש ליה תילתא ותלתא בתשעה תילתא ולא כלו' הוא ואחרים סברי תלתא עול תרין ופלגא נפיק פש ליה פלגא ותילתא ופלגא ותילתא בתרין ופלגא חמרא מעליא הוא דתילתא חמרא דארי תלת תילתי מיא דהיינו כוזא ופלגא כוזא דחמרא דארי כוזא ופלגא דמיא דכל חמרא דלא דרי על חד תלת מיא לאו חמרא הוא:

תוכן העניינים

תורת חיים על בבא בתרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה