תורת חיים על בבא בתרא· רבי אברהם חיים שור
דף צד
תפשוט מינה חיטי ושערי דעפרורית לא מקבל פירשב"ם ז"ל דעפרורית לא מקבל היינו רובע אבל פחות מרובע מקבל וכי משני לעולם חיטי ושערי מקבל היינו רובע וקשה דהא אי בחיטי ושערי מקבל רובע אע"ג דלא מעקרי להו ע"כ בעדשים דמעקרי להו אית בהו עפרורית טפי מרובע ואמאי קתני בריי' דלא מקבל בעדשים אלא רובע ואי ליכא עפרורי' בעדשים טפי מרובע אע"ג דמעקרי להו א"כ ע"כ בחיטי ושערי אית בהו עפרורי' בציר מרובע לכך נראה דאהא דמשני קטנית רובע עפרורית פחות מרובע דמשמע פחות מרובע משהו מקבל כדפירשב"ם ז"ל פריך תפשוט מינה חיטי ושערי דפפרורי' לא מקבל פיר' לא מקבל לגמרי אפי' פחות מרובע ותיובת' דרב דאמר הבורר צרור מגרנו של חבירו וכו' דאי בחיטי ושערי נמי מקבל עפרורי' פחות מרובע א"כ ליתני בחיטי ושערי דמקבל בהו עפרורית כחו מרובע ואנא ידענ' דבעדשים אפי' רובע נמי מקבל דכיון דבחיטי ושערי מקבל פחות מרובע דהיינו אפי' פחות מרובע משהו אע"ג דלא מיעקרא להו ולית בהו אלא עפרורית דאתי מעלמא א"כ אמאי לא ידענא דבעדשים דאית בהו עפרורית דאתי מעלמא ואית בהו נמי עפרורית ממאי דעקרי להו דמקבל בהו כל שהו טפי מפחות מרובע משהו דהיינו רובע שלם אבל השתא דתני עפרורית בעדשים איכא לומר דבחיטי ושערי לא מקבל עפרורית כלל דעפרורית דעלמא לאו סברא היא ואם כן טפי הוה ליה למיתני בחיטי ושערי דמקבל בהו פחות מרובע ואנא ידענא דבעדשים מקבל רובע שלם ומדלא קתני הכי צריך לומר דבחטי ושערי לא מקבל כלל ומשני לעולם חיטי ושערי מקבל עפרורית פחות מרובע ועדשים איצטריכא ליה כולי:
סברוה דרובע דכלאים כיותר מרובע דהכא פי' דלא שכיח להיות בסאה תבואה רובע מתבואה אחרת כי היכי דלא שכיח להיות בתבואה עפרורית טפי מרובע ודוקא חיטין מצויין להיות בהן רובע קטני' כדקתני לעיל אבל שאר כל תבואות לא שכיח להיות בסאה של מין זה רובע מתבואה אחרת ואיכא למימר ודאי עריב בו בידים ולהכי ימעט ונראה דהיינו מה שכתבו התוס' בסמוך ולא מסתבר ליה למימר דפליגי וכולי דמה שדחה דחומרא בעלמא הוא היינו אליבא דת"ק דאיהו סבר דרובע לא שכיח ור"י פליג עליה וס"ל דשכיח ולהכי לא כתבו ולא מסתבר ליה למימר דבהא פליגי וכולי:
מיתיבי כל סאה שיש בה וכולי נראה דשלש תיובתות ראשונות עיקר תיובתא לא הוי אלא לימא כתנאי דאי לאו הכי מאי תיובתא הא איכא תנא דקאי כוותיה והא דלא נקט לימא כתנאי משום דכל היכא דנקט לימא כתנאי לא דחי ש"ס אלא חדא מנייהו אבל אידך אתי ודאי כוותיה והכא דחי ש"ס תרוייהו דלא הוי לא תיובתא ולא סייעתא לכך סידרן מילי מילי וכיון דלא הוה פריך אלא לימא כתנאי ומרישא וסיפא בחד זימנא הוה פריך ניחא הא דגרסינן בספרים ת"ש מסיפא ר' יוסי אומר יבור משום דאכתי לא הוה ידע הא דדחי דחומרא בעלמא הוא דהא מתרוייהו הוה פריך בחד זימנא: