תורת חיים על בבא בתרא· רבי אברהם חיים שור
דף צ
ורביעית ההין פירשב"ם ז"ל והא דלא עביד נמי חצי רביעית ההין דהיינו לוג ומחצה משום דאתו למיטעי בחצי קב דיבש מיהו קשה וליעביד נמי שני לוגין כמו חצי קב דיבש דליכא למיטעי מידי וי"ל דאלו שתי המדות סאה וקב דיבש וכן הין ולוג דלח דאורייתא נינהו ומימים קדמונים היו עשויין וקמ"ל תנא דברייתא דבמדת סאה יכול לעשות סאה וחצי סאה ורביעית סאה ותו לא ובמדת קב יכול לעשות קב וחצי קב ורובע ותומן כולי וכן במדת ההין יכול לעשות הין וחצי הין ושלישית ורביעית ותו לא ובמדת הלוג יכול לעשות לוג וחצי לוג ורביעית ושמינית וכולי:
מתי יעבור החדש ונשבירה שבר פירשב"ם ז"ל כלומר נמכור ביוקר לסוף חדש אחר ימות הגורן והיינו מפקיעי שערים וקשה דבכה"ג ודאי לאו בכלל מפקיעי שערים הוא כיון דהכי אורחא דבימות הגורן התבואה בזול ואחר ימות הגורן היא ביוקר דהכי משמע קרא דמתי יעבור החדש לפי' רשב"ם ז"ל שמצפה מתי יעברו ימות הגורן כיון שהיה בזול ויתחילו ימות היוקר ורשב"ם ז"ל גופי' כתב לעיל גבי הא דקאמר והמשתכר אל ישתכר יותר משתות וכגון שלא הוקר השער אבל אם לקח בשעת הגורן ועכשיו הוקיר ישתכר אפילו כפליים ובסמוך נמי משמע הכי דקאמר שמואל בריה משהי לפיריה ומזבין להו בתרעא אפלא ואי אמרת דאסור להשהות פירות עד אחר ימות הגורן ולמוכרן בשעה שהן אחר ימות הגורן א"כ מאי רבותיה דשמואל ויונתן תרגם מתי יעבור החדש אימתי ימטי ירח עיבורא ופירש"י ז"ל שם מתי תתעבר השנה ויבא חדש העיבור ולפי שדוחין את הקרבת העומר והשנה נמשכת הישן מתייקר. ונראה דאוצרי פירות ומלוי רבית דקתני חד מלתא נינהו וילפינן להו מדכתיב מתי יעבור החדש ונשבירה שבר והשבת ונפתח' בר דהנך נמי חד מלתא הוא וארישא דקרא קאי רישא דקרא שמעו זאת השאפים אביון ולשבית ענוי ארץ לאמר מתי יעבור החדש וגומר ופירש רש"י ז"ל שם זו היא השאיפה מצפים עת תייקר התבואה וימכור לעניים ברבית ויטלו שדותיה' וכן מקטיני איפה ומפקיעי שערים נראה דחד ענינא נינהו וילפינן לה מדכתיב להקטין איפה ולהקטין שקל דחד מלתא הוא כדפירש"י ז"ל שם להקטין איפה נמכור במדה קטנה ואת כספינו נקבל בשקל גדול וכ"כ הרד"ק ז"ל שם ועל ידי כן מפקיעין השערים:
אוצרי פירות ומלוי רבית רב אלפס ז"ל גריס אוצרי פירות וסוחרי שביעית וכו' ולכאורה משמע דילפינן לה מדכתיב והשבת ונפתחה בר אבל קשה בר של שביעית מי איכא כיון דאסור לזרוע בשביעית ושמא איירי בספיחי בר שנופל בשעת הקציר ודוחק הוא ועוד ונפתחה בר משמע שכבר אצרו אותו קודם שביעית ובשביעית רוצין לפתחו:
כך אין מוציאין מא"י לסוריא ורבי מתיר מהיפרכיא להיפרכיא כך היא גירסת רשב"ם ז"ל ומפרש מהיפרכיא אחרונה של א"י להיפרכיא ראשונה של סוריא דכיון דסמוכין כל כך מותרין ולא משמע כן מדקתני סתמא ולא קתני מהיפרכיא להיפרכי' הסמוכה משמע דבכל גונא מותר. ועוד כיון דכיבוש יחיד לא שמיה כיבוש אמאי מתיר להוציא לאפרכיא הראשונה ואי משום דסמוכה אם כן לאפרכי' ראשונה דחוצה לארץ נמי יהא שרי ודוחק לומר דאית ליה לר' שמיה כיבוש ואפ"ה א"י עדיפ' וכיון דאינו מוציא אלא מהפרכי' לאפרכי' הסמוכה לה לכך שרי ומדברי הרמב"ם ז"ל בפי"ד מהל' מכירה משמע דהכי גרסינן וכשם שאין מוציאין מארץ לח"ל כך אין מוציאין לסוריא ולא מהיפרכי' להיפרכיא ור' מתי' מהיפרכיא להיפרכיא ולפי גירסא זו מה שכתבו התוספות דנראה לרשב"א כפי' הקונה דלאו שמיה כיבוש מדמשוו' אותה לח"ל לאו ראיה היא דהא א"י גופא מהיפרכיא להיפרכיא משוה ליה נמי לח"ל וכתב הרב המגיד ז"ל שם דכך היה גירסת רב אלפס ז"ל: