תורת חיים על בבא בתרא· רבי אברהם חיים שור
דף פז
ואם היה סרסור ביניהן נשברה החביות נשברה לסרסור קצת תימה דהא סיפא מילתא אחריתי היא דרישא לא איירי מידי משבירה החביות ואם כן אמאי קתני היה סרסור ביניהן דמשמע דקאי ארישא ויש לומר דאף על גב דרישא הוקרו והוזלו קתני מכל מקום שמעינן מינה דאם נשברה המדה נמי דינא הכ' שאם נשברה עד שלא נתמלא המדה למוכר ואם נשברה משנתמלאה המדה ללוקח דמה לי יוקרא וזולא מה לי נשברה ואשמעינן סיפא שאם היה סרסור ביניהן ומודד להן בשכר חוה שומר שכר אף על החביות וכ"ש על שבירת המדה אף על גב שאינו מקבל שכר אלא על המדירה וכן משמע בתוספתא פרק ה' דקתני התם עד שלא נתמלאת המדה נשברה מדה נשברה למוכר משנתמלאות המדה נשברה ללוקח רבי יהודה אומר אם היה סרסור ביניהן נשברה חביות נשברה לסרסור:
אלא צלוחית אבידה מדעת היא וא"ת הא פונדיון נמי אבידה ומדע' היא שמשלחו ביד קטן ומה שכתבו רשב"ם ז"ל והתו' נראה דוחק ועוד ק' אמאי נקט תנא תרתי שנשבר הצלוחית וגם אבד את האיסר ליתני חדא השולח בנו אצל חנוני ומדד לו באיסר שמן ושבר את הצלוחית חנוני חייב ורב אלפס ז"ל גריס השולח בנו אצל חנוני ומדד לו באיסר שמן ונתן לו את האיסר שיבר את הצלוחית ואבד את האיסר חנוני חייב ויל"פ דנותן לו את האיסר כמו או נותן לו את האיסר ואיירי שכבר מסר לו בעל הבית לחנוני איסר וקאמר השולח בנו אצל חנוני ומדד לו באיסר שמן או נתן לו את האיסור שיקנה אצל חנוני אחר כגון שאין לו לזה החנוני שמן א"נ לא מסר לו ב"ה כלום והחנוני נותן לו איסר משלו בהקפה שיקנה שמן אצל חנוני אחר שיבר את הצלוחית או אבד את האיסר חנוני חייב וקאמר בש"ס בשלמא באיסר או שמן בהא פליגי וכו' וכן משמע מדברי הרמב"ם ז"ל בפירוש המשנה: