תורת חיים על בבא בתרא· רבי אברהם חיים שור
דף פג
זיל הב ליה כמלא בקר וכליו מדנקט האי לישנא משמע דצריך שיעור כדי שיעבור שם בקר וכליו קאמר ואף על גב דדורא דרעוות' בבבל היה ובבבל שיעור בקר וכליו לא הוה אלא שני אמות כבר כתבו התוספות בפרק לא יחפור דצריך לומר דבההיא דורא דרעוותא היה להם מחרישה גדולה ארבע אמות כמו בארץ ישראל:
אלא מעתה זבין ליה תלת היגי רומייתא כתב רשב"ם ז"ל דנראה לן דאפילו כשורה נמי לא מיזדרע בינתיים שדוחקים ללכת סמוך להם וקשה דאם כן מאי איריא תלת היגי רומייתא אפילו זבין ליה תרתי נמי לא מזדרע' בינתייהו מהאי דנועצין בגוף כקוץ מכאיב לכך נראה דהנך היגי רומייתא לאו כקוץ מכאיב נינהו והכי פריך אלא מעתה דטעמא דבעינן כחצובא משום דאז לא מיזדרע' בינתים א"כ זבין ליה תלת היני רומייתא שהן תנאין או אפדין ועומדין כחצוב' הכי נמי דיש לו והא מתני' שלשה אילנות קתני דמשמע אילנות דוקא אבל סנאים לא:
לוקח יכול לחזור בו ולא מוכר כתבו התוס' דרבא דפסיק בפ' הזהב דשתות קנה ומחזיר אונאה אתי שפיר כרב חסדא ולא בעי למימר דיקנה בע"כ אלא רצה קנה ומחזיר אונאה אלא שלא חש רבא לפרש סצה וכו' בפרק הזהב כתבתי דאין הלשון משמע כן דקנה ומחזיר אונאה משמע דע"כ קנה וע"כ מחזיר אונאה וכ"כ רב אלפס ז"ל שם וכן פירש רש"י ועוד דא"כ הוה ליה לפרש בהדיא אם רצה קנה וגם דוחק גדול לומר דקנה ומחזיר אונאה דרבא לא הוה כקנה ומחזיר אונאה דר' נתן דהתם ומה שהקשית שם על פירוש רש"י ז"ל מפורש התם: