תורת חיים על בבא בתרא· רבי אברהם חיים שור
דף עד
ועייל טייעא תותא ברכיה לאו שהיו שוכבין שם במדבר על פני הארץ דהא במדרש קאמר שהיו חופרין קברים לעצמן ונכנסין שם ועוד דאם כן היה יורד עליהם הגשם והשלג מן השמים אלא נראה שהיו עושין לעצמן מערות גדולות כדרך שעושין למתים ושכבו שם ורבה וההוא טייעא נכנסו במערה ושם עייל טייעא תותי בירכא דחד מינייהו:
עכשיו שנשבעתי מי מפר לי נקט לשון הפרה ולא נקט לשון התרה אף על גב דק"ל דבעל בלשון הפרה וחכם בלשון התרה יש לומר דהוא יתברך שמו לגבי צדיק וחכם כביכול כאשה לגבי בעלה דמיא דלהכי נקרא משה רבינו וכמה נביאים איש האלהים לפי שהוא יתברך גוזר גזירה והצדיק מבטלה בזכותו ותפילתו וכמו אשה שהבעל מפר נדריה ודבריה וכן דרשו חז"ל מושל באדם צדיק מושל יראת אלהים מי מושל בי צדיק וגבי אשה נמי כתיב והוא ימשול בך ולכך קאמר דהוה ליה למימר מופר לך:
מה עשה סירס את הזכר פי' רשב"ם ז"ל שלא יזקק לשאר דגים ואי אפשר לומר כן מדפריך בסמוך התם נמי ליסרסיה לזכר ולצננה לנקבה ומשני דגים פריצי וצריך לומר דכיון דפריצי אכתי איכא למיחש שמא יזקק לויתן זכר עם לויתן נקבה קאמר לפי שלא נסתרס ממש אלא שניטלה ממנו תאותו כמו צינון דנקבה אלא דגבי זכר שייך לשון סירוס וגבי נקבה לשון צינון דליכא למימר דכיון דפריצי איכא למיחש שיזקקו לה שאר דגים קאמר דאם כן מאי פריך בתר הכי וליעבד איפכא פי' שיצנן הנקבה ויהרוג את הזכר והא לא מצי למיעבד הכי כיון דאיכא למיחש שיזקקו לה שאר דגים ואין לפרש דהא דפריך וליעבד איפכא היינו שיסרס הנקבה ויהרוג הזכר דתו ליכא למיחש לשאר דגים חדא דצינון וסירוס נראה דחד מילתא נינהו כדפי' ועוד דאי סירוס מילתא אחריתי הוא ושייך נמי גבי נקבה א"כ תיקשי לפי המסקנא אמאי לא סירס תרוייהו הזכר והנקבה דתו ליכא למיחש למידי אלא ודאי ליעבד איפכא דקאמר היינו שיצנן הנקבה ויהרוג הזכר דלשאר דגים לא חיישינן שיזקקו לה, א"כ הא דמשני דגים פריצי ע"כ היינו דחיישינן שיזקק לויתן זכר עם לויתן נקבה קאמר אלמא דאף על גב דנסתרס הזכר אי לאו דהרג הנקבה אכתי הוה מצי ליזקק לה ואי כפי' רשב"ם דלכך סרסי שלא יזקק לשאר דגים א"כ כי סרסו מאי הוי הא אכתי מצי ליזקק להם אלא ודאי לשאר דגים לא חיישינן כלל בין בזכר בין בנקבה וצריך לומר דמה שסירס הזכר כדי דלא ליהוי ליה צער תאוה כלשון שני שפירש רשב"ם ז"ל ומצינו לשון סירוס אע"ג שאינו נוטל בלי הזרע כדאמרינן בסוף פ' שמנה שרצים הרוצה לסרס תרנגול יטול כרבלתו והוא מסתרס מאליו:
כיון דכתיב לויתן זה יצרת לשחק בו בהדי נקבה לאו אורח ארעא מיהו פשטא דקרא בו בים קאמר וארישא דקרא קאי דכתיב ברישא זה הים גדול ורחב ידים שם רמש ואין מספר על זה קאמר לויתן זה יצרת לשחק בו פי' בים:
מיד בעט בו והרגו וא"ת כי הרגו מאי תקנתא הוה אכתי כל מימות שבעולם להיכן אזלי ויש לומר דבשמות רבה פרשת ט"ו מפורש הענין והכי איתא התם בשעה שאמר הקב"ה ותראה היבשה אמרו המים הרי העולם אנו מלאים ועד עכשיו צר לנו להיכן אנו הולכין בעט הקב"ה באוקינוס והרגו שנאמר בכחו רגע הים ובתבונתו מחץ רהב ולמה הרג אותן שהבית שמחזיק מאה חיים מחזיק אלף מתים ולכך נקרא אוקינוס ים המות ועתיד הקדוש ברוך הוא לרפאותו שנאמר אל הימה המצאים ונרפאו המים: