תורת חיים על בבא בתרא· רבי אברהם חיים שור
דף עא
לא הקדיש אלא את חרוב המורכב ואת סדן השקמה לאפוקי בור וגת ושובך לא הקדיש אבל שאר אילנות שבשדה ודאי הקדיש אפי' לר' שמעון דשאר כל האילנות בכלל שדה נינהו כדיליף לעיל מקרא דויקם שדה עפרון מי שצריך לגבול סביב יצאו אלו שאין צריכין וכו' ועוד דאי ס"ל לרבי שמעון דשאר אילנות לא הקדיש א"כ כל שכן דאינן מכורין דהקדש עדיף ממכר וא"כ אמאי לא פליג רבי שמעון ארישא דמתני' דקתני לעיל המוכר את השדה מכר את החרוב שאינו מורכב ואת בתולת השקמה והוה ליה לפלוגי ולמימר דאינן מכורין ולפי' זה יש לתמוה דבפ' יש בערכין מייתי לה הך מילתא דר' שמעון ופי' שם רש"י ז"ל ר' שמעון אומר לא הקדיש אילנות שבה אלא חרוב המורכב וסדן השקמה שהן זקנים וגדולים מאד ויונקים משדה הקדש טפי משאר אילנות משמע דס"ל דשאר אילנות לא הקדיש ובלאו הכי נמי פירוש דחוק דמה לי יונקים הרבה מה לי יונקים מעט הא מכל מקום נהנה מן ההקדש:
רבי שמעון דאמר כרבי עקיבא דמוכר בעין יפה מוכר ואין הכי נמי דמצי לוקח למימר עקור אילנך שקיל וזיל קצת תימה דכיון דלמאן דאמר מוכר בעין יפה מוכר מצי לוקח למימר למוכר עקור אילנך א"כ למ"ד מוכר בעין רעה מוכר נמי נימא מוכר ללוקח עקור אילנך ואמאי קתני מתני' הקונה שני אילנות בתוך של חבירו לא קנה קרקע משמע קרקע הוא דלא קני אבל אילנות מיהא אין צריך לעקור: