תורת חיים על בבא בתרא· רבי אברהם חיים שור
דף סח
הכי גרסינן ברוב ספרים אמר ליה תנינא בית הבד וכל תשמישיו אני מוכר לך הרי כולן מכורין וכן גריס רב אלפס והרא"ש ז"ל וכן משמע מדברי הרב המגיד שעל מה שכתב הרמב"ם ז"ל אמר לו בית הבד וכל תשמישיו אני מוכר לך כולן מכורין כתב הוא ז"ל ברייתא שם וכן הא דתני רבי חייא אין כולן מכורין אבית הבד קאי ולפי זה הא דמסיק רב אשי דלא קני אלא א"כ כתב ליה ואלין מצרנהא אבית הבד דוקא קאי דלא קני החניות שחוצה לה אלא א"כ כתב ליה ואלין מצרנהא אבל גבי מרחץ אם אמר לו בית המרחץ וכל תשמישיו אני מוכר לך קנה הבריכות ובית העצים אע"ג דלא כתב ליה ואלין מצרנהא וכן משמע בהדיא מדברי הרמב"ם ז"ל בפ' כ"ה מהלכות מכירה דגבי בית הבד כתב אמר לו בית הבד וכל תשמישיו אני מוכר לך כלן מכורין פירוש גלגל וקורה ומרצופין דלעיל מני' ואם היו חוצה לה חייות אם מצר לו מצרים החיצונים שלהן קנה ואם לא לא קנה וגבי מרחץ כתב ואם אמר לו מרחץ וכל תשמישיו אני מוכר לך הרי כולן מכורין אעפ"י שהן חוצה לו פי' הבריכות ובית העצים דלעיל מניה ולא כתב נמי גבי מרחץ דלא קנה אלא א"כ מצר לי מצרים החיצונים אלמא דגבי מרחץ קנה אע"ג דלא אמר ליה ואלין מצרנהא וטעמא דמילתא נראה פשוט משום דגבי בית הבד אפי' אם אמר לו הוא וכל מה שבתוכו אכתי לא מכר לו לא את העבירים ולא שקין ולא מרצופין כדקתני לעיל הלכך אפי' אי כתב ליה בית הבד וכל תשמישיו איכא למימר דלא אתי לטפויי אלא הנך כיון דמונחין בתוכו אבל חניות שחוצה לו אכתי לא מכר לו אלא א"כ כתב לו נמי ואלין מצרנהא דאז ע"כ אתי לטפויי נמי חניות אבל גבי בית המרחץ דקתני לעיל בזמן שאמר לו הוא וכל מה שבתוכו הרי כולן מכורין מלבד הבריכות ובית העצים הלכך אם אמר לו בית המרחץ וכל תשמישיו אני מוכר ע"כ אתי לטפויי הבריכות ובית העצים ולכך לא צריך למיכתב ליה ואלין מצרנהא אבל מפי' רשב"ם ז"ל משמע דגריס תנינא בית המרחץ וכל תשמישיו וכו' וכתב דבבית המרחץ נמי צריך למיכתב ואלין מצרנהא וכן כתב הטור ותימא דכיון דגבי מרחץ אם אמר לו הוא וכל מה שבתוכו קנה הכל מלבד הבריכות ובית העצים כי אמר ליה בית המרחץ וכל תשמישיו ע"כ לטפויי הנך קאתי וא"כ למה ליה למיכתב נמי ואלין מצרנהא ועוד דא"כ אמאי נקט רב אשי חזינן אי אמר ליה בית הבד וכל תשמישיו ואלין מצרנהא קני הל"ל סתמא אי אמר ליה איהו וכל תשמישיו ואלין מצרנהא קני מדנקט בית הבד משמע דבבית הבד דוקא בעינן שיאמר לו נמי ואלין מצרנהא אבל בבית המרחץ לא לכך נראה דגירס' רב אלפס והרא"ש ז"ל עיקר וכן יש להורות ומהר"ש מחק בית הבד והגיה בית המרחץ ובחנם מחקו:
שמעון בן אבשלום כתב רשב"ם ז"ל שמעון בן אבטולמוס בפר"ח משום דאבשלום בן דוד רשע הוה ואמרו במסכת יומא ושם רשעים ירקב דלא מסקינן בשמייהו:
מאן דאמר בר מחווניתא כ"ש באגי נראה דבר מחווניתא הוא עבד הממונה להגיד ולאתווי תחומי באגי של מי זה ושל מי זה ולכך מאן דאמר דאפילו הממונה להגיד תחומי באגי מזדבן כ"ש באגי עצמן והשתא ניחא טפי הא דאמר בסמוך אמר תנא קמא באגי מזדבני בר מחווניתא לא מזדבן ואתא רשב"ג למימר וכו':
איפוך כתב רשב"ם ז"ל הכי גרסינן איפוך ר' יהודה אומר סנטור מכור וכו' וכתב עוד הכי נמי מסתברא לא גרסינן בכולה סוגיא משמע דבספרים הוה גרסינן הכי נמי מסתברא ולא הוה גרסינן איפוך וצריך לפרש הסוגיא כמו שפי' התוספות מיהו דוחק הוא לומר דתרי גוני סנטר נינהו דסנטר דרשב"ג גברא הוא ודברי יהודה באגי כיון דתרוייהו איירי במוכר את העיר משמע דחד ענינא הוא ועוד דלפירושם הא דפריך ומי מצית אמרת ר' יהודה כרשב"ג ס"ל לא קאי כלל אהא דמשני ליה דלמאי דס"ד דסנטר דר' יהודא גברא הוא נמי תיקשי ליה הכי לכך נראה דסנטר דרשב"ג ודרבי יהודה חד גוונא נינהו ודוקא אהא דמשני ליה דסנטר דרבי יהודה באגי הוא פריך משום דבאגי ובנותיה חד טעמא אית ליה דלרבנן אינן מכורין משום דחשיבי ולא בטלי אגב העיר ולרשב"ג לא חשיבי ובטלי אבל בר מחוונית' הא דאינו מכור לרבנן טעמא לאו משום דחשי' הוא אלא משום דכיון דנייד אינו בכלל העיר כדפי' רשב"ם ז"ל ולרשב"ג נייד ולא נייד שוין והשתא פריך שפיר ומי מצית אמרת רבי יהודה כרשב"ג ס"ל אי אמרת בשלמא דסנטר דרבי יהודה גברא הוא ניחא דודאי איכא למימר דסבר לה כוותיה בחדא ופליג עליה בחדא דכיון דסנטר ובנותיה תרי טעמי אית להו שפיר איכא למימר דרבי יהודה טעמא דנייד לית ליה וטעמא דחשיבות אית ליה אלא אי אמרת סנטר באני לא מסתבר למימר דס"ל כוותיה בחדא ופליג עליה בחדא דכיון דטעמא דתרוייהו משום חשיבות לאו סברא היא למימר דס"ל כוותיה ופליג עליה בחד טעמא ודחי דאפילו הכי אמרינן דס"ל כוותיה בחדא ופליגי בחדא דס"ל דבנותיה חשיבי כרבנן באגי לא חשיבי כרבי שמעון בן גמליאל: