תורת חיים על בבא בתרא· רבי אברהם חיים שור
דף נא
אף על פי שאין בו שוה פרוטה כתבו התוספות תימה דמאי רבותא הוא שוה פרוטה כו' בקידושין תירצו משום דכתב ביה נתינה כולי ס"ד דליבעי שוה פרוטה כו' ובכסף משנה פ"ק מהלכות מכירה כתב איידי דתני הכי גבי קידושין תני נמי הכי גבי מכירה:
ולמה כתב לו בלשון מכר כדי ליפות כחו כתבו התוספות אומר ר"ת וכן ר"י דלא מיירי כשכותב שניהן אלא כשכותב מכורה אי נתונה וקאמר אפי' בשכתב מכורה במתנה בקש ליתן לו וכו' וזה תימא דאי לא כתב ליה אלא שדי מכורה לך לחודא מנא ליה לרב אשי למימר דבמתנה בקש ליתן לו ולא במכירה אדרבא כיון דלשון מכירה כתב ליה ודאי מכירה הויא ולא מתנה ועוד דא"כ כל שטרי מכירות נמי נימא הכי במתנה בקש ליתן ליתן לו ולמה כתב לשון מכירה ליפות כחו ושמואל נמי אמאי קאמר אבל בשטר מכר לא קנה נימא במתנה בקש ליתן לו ולמה כתב לשון מכירה וכו' לכך נראה דכתב ליה בשטרא תרוייהו שדי נתונה לך שדי מכורה לך וכן פירש"י ז"ל בפרק קמא דקידושין וכיון דכתב לו לשון מכירה ולשון נתינה צריך לתרץ חד לישנא שלא יהו סותרין זה את זה לכך קאמר רב אשי דבמתנה בקש ליתן לו מדכתב ליה לשון מתנה והא דכתב ליה נמי לשון מכירה ליפות כחו ולשון מתנה דכתב לה י"ל כאידך שינויי שכתבו התוספות וכן בסמוך דקאמר ברם ר' אבא ור' אבהו וכל גדולי הדור אמרו במתנה בקש ליתנו לה כו' י"ל נמי כמ"ש התוספות בשם ר"י דאינהו סברי דמוכר לאשתו לא קנתה דלגלויי זוזי הוא דבעי וכיון דלא קנתה בזוזי דיהבה ליה א"כ שטרא דיהיב לה בתר הכי למה ליה אלא ודאי לשם מתנה כתב לה שטרא ולא לשם מכר כיון דלגלויי זוזי בעי ולא כתב לה לשון מכר אלא כדי ליפות כחה: