אור ברסלב

תורת חיים על בבא בתרא· רבי אברהם חיים שור

דף מה

דף מד

סוף סוף לגבי אידך נמי לוה רשע ולא ישלם הוא ולא הוי נוגע בעדות זו כדפי' רשב"ם ז"ל תימה דהא אכתי נוגע בעדות הוא דאי מפיק ליה מערער הוה ליה לוה רשע נגד המלוה ונגד הלוקח ולהכי מעיד דלא להוי לוה רשע אלא גבי לוקח לחודא ויש לומר דשמואל איירי במכיר בה שהיא בת חמורו כמ"ש התוספות לעיל דאי לאו הכי מאי איריא שמעמידה בפני ב"ח תיפוק ליה דלא ניחא ליה דתיהוי תרעומת עליו אי נמי אליבא דרב פפא דסבירא ליה דבנמצאת שאינה שלו אפילו מכרה שלא באחריות חוזר עליו ע"כ הא דשמואל במכיר בה איירי דאי לאו הכי מאי איריא דמעמידה בפני ב"ח תיפוק ליה דיחזור עליו כיון דאינה שלו וכיון דשמואל במכיר בה איירי כי מפיק ליה מערער בעדים שקרים לא הוי לוי רשע נגד לוקח דמאי אית ליה למיעבד ולהכי פריך סוף סוף מה הנאה יש לו בעדות זו דהא מה נפשך הוה ליה לוה רשע. דאם אינו מעיד הוה ליה לוה רשע לגביה דמלוה ולא לגביה לוקח כיון דמכיר בה ואם מעיד הוה איפכא לגבי מלוה לא הוה לוה רשע ולגביה דלוקח לוה רשע הוא דלא הוה ליה למכור שדה המשועבדת לבעל חובו כיון דידע דאתי מלוה וטריף ליה וכיון דבין כך ובין כך לוה רשע הוא לא הוי נוגע בעדות:

וקא אתי עכו"ם ואניס ליה שדן עמו בדיני עכו"ם ויש לו עידי עכו"ם ובדיניהם הוי עכו"ם כמ"ש התוספות ולא מיבעיא קאמר לא מיבעיא כי אתי ישראל דחיי' לפצותו אלא אפילו כי אתי עכו"ם ואניס ליה בדיניהם לפצותו:

אמר ליה אביי אי הכי אפילו בעדים נמי מדקאמר אי הכי משמע דס"ל לאביי דלא אמרינן באומן מגו כלל אפילו ליכא לא עידי מסירה ולא עידי ראיה וה"ק בשלמא לדידי לא אמרי' מגו באומן כלל אלא לדידך דאמרי' מגו אפי' בעדים נמי נימא ביה מגו וכן פסוק רב אלפס ז"ל דלא אמרינן מגו באומן כיון דאיתותב רבה ותימה דאם כן הא דתני' ראה עבדו ביד אומן וכו' לא אמר כלום מאי איריא ראה אפי' לא ראה נמי כיון דאמר אתה מכרתו לי אתה נתתו לי במתנה לא אמר שלום ועוד קשה דאותביה רבא לאביי מברייתא דהנותן טלית לאומן ואוקמא בדליכא לא עדים ולא ראה אלמא דאביי נמי אית ליה מגו בדליכא לא עדים ולא ראה. וכן הקשה עליו רבי יוסף הלוי ז"ל והרמב"ן ז"ל האריך ליישב דברי הרי"ד ז"ל וע"ש ונראה דס"ל לאביי דאומן האומר נתת לי כלי זה לתקנו ואחר כך לקחתיו ממך טענה גרוע' היא ואע"ג דאית ליה מגו הוה ליה כמגו במקום עדים דכיון דמעיקרא שקיל ליה לתקנו מסתמא לא זבניה ניהליה מיהו היכא דליכא עדים כלל לא עידי מסיר' ולא עידי ראיה כיון דמפיו אנו חיין לאו בעל דברים דידיה הוא ולאו דררא דממונא הוא הלכך אע"ג דטענה גרועה היא נאמן במגו דלא היו דברים מעולם אבל היכא דאיכא עידי מסירה וליכא עידי ראיה אע"ג דאית ליה מגו דהחזרתי וכן היכא דאיכא עידי ראיה וליכא עידי מסירה אע"ג דאית ליה מגו דהוה מצי טעין לקחתיו מיד אחר אין האומן נאמן כיון דבין כך ובין כך יש לו לבעל הבית עדים שכליו בא ליד האומן הוה ליה דררא דממונא ובעל דברים דידיה הוא לכך אין האומן נאמן בטענה גרוע' דלקחתיו אע"ג דאי הוי טעין החזרתי כי ליכא עידי ראיה ואיכא עידי מסירה אי נמי אי הוה טעין מיד אחר לקחתיו כי ליכא עידי מסירה ואיכא עידי ראיה הוה נאמן השתא מיהא דטעין טענה גריעה לקחתיו ממך לא מהימן אע"ג דאית ליה מגו כיון דאיכא דררא דממונא והשתא ניחא דקאמר ליה אביי אי הכי אפי' בעדים נמי פי' משלמא לדידי ניחא דסבירא לי דלא אמרי' מגו באומן אלא היכא דליכא עדים כלל לא אשעת מסירה ולא אשעת ראיה אלא לדידך דאמרינן מגו היכא דליכא עדים אמסירה אע"ג דאיכא עדים אשעת ראיה א"כ כי ליכא עדים אשעת ראיה אע"ג דאיכא עדים אמסירה נמי אמאי לא מהימן במגו דהחזרתיו ולהכי כי פריך ליה רבא מברייתא דהנותן טליתו לאומן משני ליה דליכא עדים לא אמסירה ולא אראיה דכיון דליכא עדים כלל אביי נמי אית ליה מגו והוה מצי לשנויי דליכא עדים אמסירה ואיכא עדים אראיה ושאני התם דמהימן אקציצת שכרו במגו דאי בעי אמר מיד אחר לקחתיו כיון דליכא טענה גריעה אלא דעדיפא משני דאפי' במגו דממך לקחתי נאמן כיון דליכא עדים כלל וכן צריך לומר לרב אלפס לפי מה שפירש רבינו זרחיה ז"ל את דבריו ורב נחמן בר יצחק דמותיב ממתניתין דאומן אין לו חזקה ודייק דאיירי דליכא עדים וראה ה"ה דה"מ לאוקמי דאיכא עדים ולא ראה והוי נמי תיובתא דרבה וחדא מנייהו נקט:

תוכן העניינים

תורת חיים על בבא בתרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה